בסופו של דבר, אם תימחק 'ריבוע כחול' מהמסחר, היא תצטרף לשורה ארוכה של חברות, גדולות, איתנות וציבוריות שנעלמו ממסכי הבורסה. חלקן נעלמו מהעין בכלל, וחלקן צמחו למרות היותן חברות פרטיות, ואולי דווקא בשל כך
info info 28.05.2016
צילומים: מרים אלסטר, משה שי, לירון אלמוג, יוסי זמיר. פלאש 90 בסוף השבוע נודע כי איש העסקים מוטי בן-משה הגיע להסכם לפיו ירכוש את השליטה ב'ריבוע כחול', ישלם למחזיקי האג"ח את מלוא חובם, יקבל או ירכוש את יתרת המניות שבידי הנושים והציבור, וימחק את החברה מהמסחר.
לא ברור עדיין מה הביא להחלטה למחוק את החברה מהמסחר, אבל זו בהחלט הזדמנות לעשות מסע לעבר במנהרת הזמן ולהיזכר בעוד כמה חברות ענקיות שהיו בעבר מאושיות המשק הישראלי וכיום לא תמצאו אותן ב'תל אביב 25', גם לא ב'תל-אביב 75' ואפילו לא ב'תל-אביב 100'. הן כבר לא נסחרות במסגרת הבורסה.
הבורסה הישראלית בגלגולה הראשון הוקמה כבר בתרצ"ה. בנק לאומי של היום, שהיה אז בנק 'אנגלו פלשתינה', הוא זה שאירח את מייסדי הבורסה שתשרת את המשק הישראלי שבאותן שנים היה תחת שלטון המנדט.
נכון שבאופן רשמי אפשר לומר לכאורה ששנת תשי"ד היא השנה בה נולדה הבורסה שכן באותה שנה החלה הממשלה להנפיק אגרות חוב ממשלתיות שנסחרו בבורסה. אבל למעשה, הבורסה הישראלית כבר התקיימה בפועל הרבה קודם לכן. לפני יותר משמונים שנה, כאמור.
שמה הרשמי היה 'לשכת החליפין לניירות ערך'. מניירות הערך, או נכון לומר מהמניות שנסחרו באותן שנים רחוקות, נותרו ממש מעטות. ביניהן ניתן למנות את מניותיו של בנק לאומי, שנסחרו כמניות של בנק אנגלו פלשתינה. ומניותיהם של אוצר התיישבות היהודים, הכשרת היישוב, בנק הפועלים ובנק אגוד.
כור נמחקה מהמסחר
ראויה לציון מניית טבע. שאמנם לא החלה את דרכה בשנות השלושים, ובכל זאת נחשבת לאחת המניות הוותיקות בישראל. היא החלה את דרכה בתשי"א, עוד טרם הוקמה הבורסה ונסחרה כטבע, רק חצי יובל שנים לאחר מכן הפכה לקבוצת טבע שמנייתה הפכה לפריט חובה בכל תיק השקעות (למעט תיקים במסלולים כשרים שבאופן עקרוני אינם מחזיקים מניות אלא מוצרים מחקים).
שש שנים לאחר ההקמה הרשמית של הבורסה הישראלית למסחר בניירות ערך שהחליפה או נכון לומר המשיכה את דרכה של לשכת החליפין, זינקו שערי המניות שנסחרו בה ב-140%… רק חמש-עשרה שנה לאחר מכן, בשנת תשכ"ט, הסדירה הממשלה את פעולתה של הבורסה ושל שוק ההון הישראלי באמצעות חקיקה.
ומה עם החברות שנעלמו מהמסחר? מעבר לאותן חברות קטנות שאיש לא זוכר את שמן, הנה כמה שכל מי שעוד לא הגיע לגיל ארבעים, אמור להכיר. מניית כור האגדית, חברת האחזקות של השמאל בישראל, החברה ההסתדרותית שהחזיקה במפעלים רבים בארץ, נעלמה סופית מהבורסה הישראלית לפני כשנתיים כאשר מוזגה לחלוטין לתוך דסק"ש של אי.די.בי שגם היא עלולה להימחק מהמסחר אם יבחרו נושיה לפרקה למרכיביה.
מניית חברת האשלג ששמה הפך מאוחר יותר למפעלי ים המלח, נבלעה בתוך כימיקלים לישראל ונמחקה מהמסחר. כמו גם מניותיה של מקורות. כן, מקורות הממשלתית נסחרה בבורסה. אפילו עיריית תל-אביב הנפיקה אגרות חוב שנסחרו בבורסה, היום כבר לא. גם חברת המלט – נשר, נסחרה בעבר בבורסה של תל-אביב ואפילו הקרן הקיימת לישראל השתמשה בבורסה על מנת להבטיח את סחירותן של אגרות החוב שהנפיקה.
אגב, רק בשנת תשנ"ג החלו סוחרי הבורסה לסחור באופציות. אך זה כבר עניין לכתבה אחרת. כאמור, מחיקתה של ריבוע כחול מהמסחר, אם תתרחש, תיחרת אף היא בתולדות ימי הבורסה ושוק ההון הישראלי.
עשר שנים קודם לכן, בתשד"מ התרחשה מפולת שזעזעה את המשק הישראלי. מניותיהם של הבנקים קרסו תוך ימים ספורים. לשיא הגיעו הדברים ב"יום חמישי השחור", בו הפסיקה הממשלה את המסחר במניות הבנקים למשך כשבועיים. שאחריהן הפכו הבנקים הישראליים לבנקים ממשלתיים, שכן המדינה העניקה להם ערבות בסכומי עתק וקיבלה בתמורה את מניותיהם. אבל גם זה עניין לכתבה אחרת.