העלייה השקטה: כך התייקרו מוצרי הסת"ם בעשרות אחוזים

סופר סת"ם במלאכתו | צילום: דוד כהן, פלאש 90

חנוך מ', כבן 45, תושב אלעד, מגיע בכל ערב לביתו אחרי יום לימודים בשני תלמודי תורה בעיר. באחד מהם הוא משמש כמחנך המלמד משניות וגמרא לפני הצהריים, ואילו אחר הצהריים הוא פונה לחיידר אחר, בו הוא משמש כמורה למקצועות קודש כמו חומש, נביא ועוד, בשעות אחר הצהריים. לעולם השאת הילדים הוא נכנס רק לפני שלש שנים, וכבר חיתן שניים מילדיו. בת נוספת מאורסת, והוא חישב ומצא שגם אם יקבל שוב הלוואה מהגמ"ח הגדול של עזר הנישואין של החצר עליה הוא נמנה- ההחזר החודשי לצד משכנתא על דירתו שאותה שדרג לפני כעשור עם התרחבות המשפחה – יהיה גבוה מכפי יכולתו.

איש חרוץ כמוהו, לא יושב בחיבוק ידיים. "התחלתי לעסוק בכתיבה בשעות הערב. למדתי כתיבת סת"ם כבר כשהייתי אברך כולל צעיר. חשבתי שאמשיך להתמיד בלימודיי ותהיה לי הכנסה צדדית, או של מקסימום חצי יום, מכתיבת סת"ם. אבל לא כל אחד בנוי לכמה שעות של כתיבה רצופה, ונטשתי את המקצוע. הוצעה לי משרת מילוי מקום לשנה תמימה בחיידר בפתח תקווה הסמוכה, וקפצתי על המציאה. כבר בקיץ של אותה שנה הוצעה לי משרת המחנך בת"ת מכובד באלעד ומשם – נשאבתי לעולם ההוראה. את הכתיבה, כמובן, זנחתי.

"אבל לאחרונה, אני מוצא את עצמי יותר ויותר שעות חוזר למקצוע הקצר שעסקתי בו. מתברר, שעם כל הניסיון המועט שיש לי, הדור הצעיר לא נכנס מלכתחילה ללימוד הכתיבה – אולי בגלל בעיות קשב וריכוז, אולי מפני שהם יודעים שרבים לא שורדים במקצוע השוחק הזה כמשרה מלאה – ולפתע הבנתי שהביקוש למגילות אסתר שלי, למרות היותי בלתי-מנוסה כמעט וחוויתי הפסקה לא מועטה, יכול להניב לי כחמשת אלפים שקלים למגילה. זאת בעוד לאחד מחתניי רכשתי מגילה רק לפני שנתיים בכארבעת אלפים שקלים בלבד".

לא חלפו עוד מספר חודשים וחנוך, כמו יתר הסופרים בשוק, הבינו שהביקוש למגילות מזניק את המחיר מארבעת אלפים וחמשת אלפים שקלים – עד לכששת אלפים שקלים ויותר.

מה אירע בעצם? מדוע התייקרו המחירים? מתברר שאלה לא רק מגילות אסתר. גם, ואולי בעיקר, פרשיות לתפילין, מזוזות וכמובן ספרי התורה, זינקו משמעותית במחיר.

כך נוצר הביקוש

נתחיל מספרי התורה, כי שם נמצא לוז העניין. בעוד שעד לפני כשנה, ספר תורה שלם היה נמכר בכ-120 אלף שקלים, וזינק (מחיר לפי ספר ממוצע, של סופר בעל כתיבה ממוצעת) עד לכ-160 ויותר (עלייה של כ-30%). גם מחיר העורות המעובדים לקלף לשם כתיבת ספרי התורה – טיפס משמעותית, אבל זו לא הסיבה העיקרית. העניין הוא כמו תמיד, ביקוש והיצע.

ישראל מאיר, סופר סת"ם מבני ברק, מסביר מה אירע. הביקוש לספרי התורה שעלה באופן דרמטי, הגיע מארה"ב. גם בשל העובדה שאנשים רבים חלו בקורונה ונפטרו, ויקיריהם רוצים להנציח אותם באמצעות הכנסת ספר תורה על שמם; גם מפני שאנשים רבים שביקשו לכתוב שנים רבות ספר תורה ולא יכלו מבחינה כלכלית, והנה הגיעו מענקי הקורונה הממשלתיים והציבו בידיהם – כמובן בידי מי ששרדו את הקורונה ביומיום – סכום נאה שיכלו להרשות לעצמם להזמין ספר תורה; ויש גם סיבה נוספת: בחו"ל, כל דבר שיש בו צורך, הופך למבוקש באופן פרטי על ידי העשירים.

כך קרה עם מנייני הקורונה, מסביר ישראל מאיר. בחצרות הבתים התאספו האנשים לתפילות, ובבתי הכנסת לא היו ספרי תורה. ההעדפה הייתה לקיים מניינים כאלה אצל מי שבביתו כבר יש ממילא ספר תורה פרטי. הדבר הוביל בעלי הון לרכוש לעצמם ספר תורה משלהם, כדי שבמקרה הצורך, יוכלו לקיים מניינים בעצמם ללא תלות בבית כנסת זה או אחר.

לכך, נוספו בהמשך, רח"ל, מ"ה הרוגי אסון מירון, שעל שמם נכתבו לא רק 45 ספרי תורה, אלא הרבה יותר, כיוון שיש כמה וכמה שהחליטו לכתוב ספרי תורה לזכרם, הן ארגונים והן בני משפחה וכיוצ"ב. הביקוש האדיר לספרי תורה, הוביל לשני דברים בו זמנית: הוא הזניק את המחירים של ספרי התורה, והעביר סופרים קיימים שעסקו בכתיבת תפילין ומזוזות בלבד – לכתיבת ספרי תורה. התוצאה היא שרבים מהסופרים הפסיקו לכתוב פרשיות לתפילין, מזוזות ומגילות. "התחלתי לכתוב ספר תורה", אומר ל'ביזנעס' סופר סת"ם ותיק, "למרות שבאחוזים – בגלל העלייה – הייתי יכול להמשיך לכתוב מזוזות ואפילו מגילות, כי עלייה כמעט זהה נרשמה בהן במקביל". הוא לא מדייק, כי מבדיקה שערכנו בשוק הסת"ם, מסתבר שהעלייה במחיר ספרי התורה הייתה משמעותית בשיעור של כ-10% יותר מהעלייה שרשמו מחירי המזוזות והתפילין.

אל התחום המתרוקן מסופרים – בשל היעדר דור צעיר שעוסק בתחום, בשל השחיקה המוגברת בעבודת-יד מאומצת כמו זו – נכנסו  סופרים ותיקים, שנטשו את תחום מכבר. חלק פוטרו עם הגיע הקורונה וחלק החלו בשעתיים-שלש של השלמת הכנסה, והגדילו את מכסת השעות שהן עוסקים בכתיבה. "אני כותב תשע-עשר שעות ביום", אומר יהושע מירושלים, שעוסק גם במסחר הסת"ם. "אנשים נדרשים היום לשלם פי כמה, ואין ברירה. גם מחיר העור לפרשיות עלה, אבל בעיקר מה שגרם לכך זהו הביקוש האדיר מארה"ב", אומר יהושע, סוחר סת"ם וסופר בעצמו.

סופגים חלק מהעלייה

ומה באשר לבתי התפילין? משה, ממפעל 'אות לישראל' בבני ברק, הפעיל מזה כארבעים שנה בתחום ייצור הבתים לתפילין – בהשגחתו הקפדנית של הגאון רבי משה שאול קליין, תלמיד מרן הגר"ש הלוי וואזנר זצ"ל – מסביר לנו כי הקפיצה של בתי התפילין הייתה 'רק' בכ-10%, זאת למרות שהעלייה של חומרי הגלם הייתה גבוהה פי כמה.

כשנו שואלים מדוע הדבר קורה, הוא מסביר כי מכיוון שהשימוש לבתי התפילין העשויים מעור בהמה גסה, נעשה בעורות של בהמות מחו"ל – שם המרעה מעניק לעור עובי ויכולת עיבוד טובה יותר – עלויות היבוא והעור עצמו, התייקרו משמעותית. בכמעט 25-30%.

ומדוע לא ייקרתם את המחיר בהתאם, אני שואל. "משום שאנו מוכרים לפרטיים, סוחרים וסיטונאיים, בכל רחבי העולם היהודי, ואנחנו לא יכולים למשוך את כל השוק כלפי מעלה; אנחנו סופגים אפוא חלק מהעלייה, כדי לא להכביד על השוק", הוא מסביר. עם זאת, הוא מדגיש, כי "לצד זאת, היינו חייבים להעלות את המחיר בכ-10% משום שהמפעל צריך להמשיך לעמוד באיכות ובסטנדרטים, במקביל לעמידה בביקוש".

ב'אות לישראל' מוכרים בחנות המפעל גם פרשיות של תפילין, ומשה מאשר כי אכן חלה עלייה של כ-15-20%. המחיר הממוצע של פרשיות תפילין שנמכרו עד לפני כחצי שנה בכ-1,800 שקלים, עלה ל-2,300 שקל. כמובן שפרשיות מהודרות יותר, עם סופר מבוקש יותר – מסיבות של צורת הכתב, יראת השמים שלו וכדומה – התייקרו באחוזים ניכרים הרבה יותר ונעים בין ה-3,500 ל-5,000 שקלים.

מי שסופג את העלויות האלה הם בעיקר הורים לנערי בר מצווה, ומחותנים חסידיים ערב חתונת בנם – אז נוהגים לרכוש תפילין של רבינו תם לחתן. "בדרך כלל", מסביר לנו אשר נ', סוחר סת"ם מבני ברק, "יש סבא או הורי-הורים שאוהבים להשתתף בהוצאה של התפילין, כך שעל ההורים יש פחות עול. אבל בהחלט כל רכישה כזו – וגם מתנה כזו מצד הסבים והסבתות, הופכת להיות קשה יותר לביצוע, בפרט כשיש נכדים רבים לאותם סבא וסבתא".