הרבנים יתקשרו עם חברות חיצוניות כדי למנוע תאגידי כשרות

כנס ארצי של משגיחי כשרות | צילום: באדיבות ועד המשגיחים הארצי בהסתדרות

פחות משנה חלפה מאז פסק בג"ץ כי קיים איסור בהעסקה ישירה של משגיחי כשרות על ידי בתי העסק, ומאז תלויה ועומדת הסדרה ארצית שהליכי החקיקה בעניינה טרם הושלמו. אך עתה נראה כי הרבנים מנסים להוביל מהלך שיעקוף את הצורך הממשלתי בהקמת תאגידי כשרות ממשלתיים, וימנע מבג"ץ לאכוף הקמת תאגידים מעין אלה גם כאשר תקום ממשלה בסופו של דבר.

כזכור, רבני ישראל יצאו מלכתחילה נגד המהלך ויצאו חוצץ נגד פסיקת בג"ץ. כבר בחודש אייר התקיים כנס רבנים ביוזמת הרבנים הגאונים רבי יוסף שלוש ורבי דוד אוחיון – המשמשים חוד החנית בקרב על ההשגחה. ל'ביזנעס' נודע כי רבנים אלו מייצגים נאמנה את דעתם של הרבנים הראשיים. כך למשל, באותה עת שהתקיים כנס הרבנים, היה אמור הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף להשתתף בכינוס החירום, אך התחייבות קודמת שלו ל'מרכז רבני אירופה', הביאה אותו להסתפק בפרסום מכתב, שבאופן ישיר עסק אמנם בנושא שביתת משגיחי כשרות בפ"ת, אך בו קבע מפורשות כי "הדרך של העסקת משגיחים באמצעות חברות כח אדם שחרפתם מרובה ומתנתם מועטת – כשלה בכל ההיבטים".

בקצרה נזכיר, כי הרבנים ברחבי הארץ ביקשו להתריע אחר הבחירות (2019/1 – באפריל) על סעיף שהיה צפוי להיכלל בהסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגות החרדיות, ולפיו סמכויות הכשרות יועברו מרבני הערים והישובים לתאגיד כשרות, שינוהל בידי פקידים.

"אנחנו ישנים בעמידה, זוממים עלינו לכלותינו ואנו מחשים" כתבו אז הרב יוסף שלוש, יו"ר ארגון רבני ההתיישבות, והרב דוד אוחיון יו"ר ארגון רבני הערים, וקבע כי מדובר במיזם שייעודו "לקחת את כל סמכויות הרבנים מידי הרבנים ולהעבירה למערכת פקידותית, שהיום היא דתית ומחר יכולה להגיע לגופים לא שומרי מצוות".

'ביזנעס' מזכיר כי תאגיד הכשרות היה אמור לכלול אחד-עשר חברים, שארבעה מתוכם רבנים וכל היתר פקידי או ממוני ממשל. כלומר, רוב מוחלט לפקידים, שיקבע את תכניות העבודה של המשגיחים, נהליהם ואף את ההלכות שייאכפו או חלילה לא – ולא הרבנים. זאת לצד העובדה שתאגיד זה יוכל לשבץ משגיחים, לפטר או לקבל לעבודה, כשרבנים שיבקשו לפטר משגיח ייאלצו לפנות לתאגיד בבקשה מנומקת שתידון בתאגיד, שאף יקיים שימוע למשגיח.

ובעוד כללים והנחיות לתחומי הכשרות הם כורח המציאות, על הנהלים והתכנים כמו גם ההתנהלות המקצועית של משגיחי כשרות – להיות בשליטת נותן הכשרות שעליו – בסופו של דבר – סומכים האזרחים, ולא על המשגיחים בפועל.

בימים אלו מפרסמים הרב יוסף שלוש יו"ר ארגון הרבנים בהתיישבות יחד עם הרב דוד אוחיון – יו"ר ארגון רבני הערים מכתב שנחשף כאן לראשונה, ובו הם קוראים לצעדים של התאגדות – אך דווקא כדי למנוע תאגידים ע"י בג"ץ ו'או המדינה.

המכתב, שממוען אל "כת"ר הרבנים הגאונים רבני הערים והרבנים האזוריים שליט"א", פותח ומבהיר שמכתב זה נכתב: "בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שהורה על ניתוק זיקת משגיח ומושגח, וכולנו ערים למה שקורה בחודשים האחרונים שאין כינון ממשלה בישראל.

"והיות ובהקמת הממשלה הקודמת רצו לחוקק חוק בכנסת על הקמת תאגיד לכשרות, ושלילת רוב סמכויותיו של הרב מהכשרות, וכידוע, נדחתה הקמת הממשלה, וחזרנו לבחירות, ואנו מקווים שתוקם כבר ממשלה טובה. אבל לא ברור מה תהיינה החלטותיה בענייני הכשרות והדת והרבנים.

"ולאחר מחשבה מרובה וחששות מפני העבר והעתיד, החלטנו בהתייעצות מרובה לפנות לרבנים בכדי לקדם את פני הרעה, ולמנוע את הצעת החוק לנישול סמכויות הרבנים, ולהרעת ולהחמרת מצב הכשרות בארץ בצורה קשה ביותר, וזאת, על ידי מציאות בשטח וקביעת עובדה עד 1.3.20.

"ולכן הוחלט בכנסי הרבנים שכל רב בעירו או באזורו, או מספר ערים במשותף, יקימו חברה לניהול כשרות, ואו שבעלי עסקים יתקשרו לחברה כזו או אחרת, וכדאי שהחברות תהיינה מחוברות להסתדרות הכללית כעין שעשו בפ"ת, שתתן מענה לשלשה דברים יסודיים:

א. ניתוק זיקת משגיח ומושגח בלבד, בכדי לקיים את דברי הבג"ץ נטו, ללא התרחבויות נוספות המסכנות את הכשרות ואת מעמד הרבנים והרבנות בישראל.

ב. חברה לניהול כשרות שתהיה ממושמעת בצורה מוחלטת לכל החלטות הרב.

ג. שכר גבוה ומכובד למשגיחי הכשרות כבסיס לתנאי ההתקשרות עם החברות לכשרות".

בסיום מכתבו מציין הרב שלוש על שלש חברות אופציונליות החתומות מכבר על הסכמים כאלה בערים שונות ברחבי הארץ, והוא מבקש מהרבנים הן לבצע את המעבר לחברות אלו ודומותיהן בדחיפות, וכמו"כ להעביר אליו שמות של חברות והתאגדויות עסקיות נוספות שהרבנים יודעים אודותיהן כי הן טובות ויעמדו בתנאים שהוזכרו במכתבו.

גורם ברבנות הראשית שעימו שוחחנו, מבהיר, כי אין כל סתירה בין עמדת הרבנים הראשיים לעמדה זו של הרבנים הגאונים אוחיון ושלוש, וכי זו הדרך הנכונה לפעול עתה. "אין כאן כל שינוי עמדה. הממשלה לא הוקמה ומטבע הדברים יש צורך בחתימת הסכמים לניתוק זיקת משגיח-מושגח, אך במקביל, לא להעניק את האפשרות להקים מאוחר יותר תאגידים שיפגעו בכוחם של הרבנים", אמר הגורם ל'ביזנעס'. "הפעילות של חברות אלה קיים בפ"ת ובעכו ובערים נוספות ואין כל סיבה שלא תפעלנה כמותן – בכל רחבי הארץ".

אשר למכתבו של הרב יוסף שהובא לעיל, מסביר הגורם ברבנות ל'ביזנעס', כי "אין כל ספק שהרב יוסף התכוון לחברות שאינן כפופות לסמכות רבנית, ואדרבה, כעת ללא ספק אם הייתה לו התנגדות למכתב הרבנים האחרון, הגר"י יוסף היה מביע את עמדתו באופן ברור ונחרץ".