ועדה ציבורית בחנה: כמה עולה לנו הבירוקרטיה

משרד הכלכלה | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הוועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בראשות מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה ופרופ' צבי אקשטיין, יו"ר מכון אהרן למדיניות כלכלית, הגישה את הדוח המסכם לשרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, אשר תדון בהשלכותיו ותקבל החלטות שיקדמו את יעדי המשרד לשיפור השירות לענפי המסחר והשירותים, לצד ענפים נוספים.

 דוח הועדה מעלה לראשונה על סדר היום הממשלתי את ענפי המסחר והשירותים, המהווים חלק משמעותי מכלכלת ישראל – 60% מהיקף המועסקים ו- 65% מהערך המוסף הגולמי בתוצר העסקי המאופיינים בפריון עבודה נמוך, ואת הצורך בקידום מנועי צמיחה ורפורמות בענפים אלו.

על הדוח חתומים 24 חברי ועדה המייצגים מגוון משרדי ממשלה, ובכלל זה משרד האוצר, משרד רה"מ, בנק ישראל, רשות התחרות ועוד, נציגי מגזר שלישי וארגונים יציגים. מטרת הוועדה היתה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בדגש על הפחתת פערי פריון העבודה מול מדינות מובילות, הפחתת רגולציה ובירוקרטיה, הגברת התחרות ועידוד החדשנות.

הוועדה הוקמה בדצמבר 2018 במטרה לגבש המלצות לתוכנית לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, על רקע פערי פריון העבודה במשק הישראלי ביחס למדינות מובילות. גורם מרכזי לדעת חברי הוועדה, הפוגע בפריון העבודה בכל ענפי המסחר והשירותים ובמשק כולו – הוא הרגולציה העודפת והנטל הבירוקרטי הכבד על העסקים. כיום אין ראייה ממשלתית אינטגרטיבית על המגזר העסקי וכל רגולטור רואה את העסק "במשקפיים" הצרים של תכלית הרגולציה שלו. נדרש לפעול לשינוי יסודי באופן התנהלות הרגולטורים בממשלה.

כמו כן הוועדה מצאה כי ישנה השקעה נמוכה באופן חריג בהון ובחדשנות בענפי המסחר והשירותים. העדר השקעה מספקת בהון פיזי בכלל ובחדשנות בפרט, מהווה את אחת הסיבות לפערי הפריון בענפים אלו, ואילו חדשנות והטמעה של טכנולוגיות חדשות מאפשרות בין היתר קפיצת מדרגה בפרודוקטיביות וביעילות של העסק ומקדמות את התחרות בענף.

 מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה: "יצירת סביבה רגולטורית תומכת מגזר העסקי ומעבר לרגולציה המעניקה בחירה ושליטה רבה יותר לעסק, הינה משמעותית למגזר העסקי, כמו גם עידוד השקעות והטמעת חדשנות וטכנולוגיה בענפי המסחר והשירותים, תהליכים שיתרמו ויסייעו בהעלאת הפריון של ענפים אלו. בנוסף, יש להתאים את פעילות והמבנה הארגוני של משרד הכלכלה והתעשייה לענפי המסחר באופן שיהלום את חלקם בתעסוקה ובתוצר העסקי – כדי ליצור את האיזון המתבקש בין הענפים השונים. יש לפעול להגן על הרגולטורים מהאחריות הפלילית, שכן כל עוד אנו דורשים מהרגולטור לקחת אחריות משפטית החשש לבצע הקלות רגולציה מובן. אנו צריכים להטיל יותר אחריות על הגורם העסקי ועל הצרכן ולבצע ניהול סיכונים".

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודיקאן בית ספר טיומקין לכלכלה, המרכז הבינתחומי הרצליה: "ההמלצות העיקריות של הוועדה הינן שיפור איכות הרגולציה והפחתת הנטל הבירוקרטי על עסקים – שהינו גדול מאוד כיום, כאשר ישראל ממוקמת בין המקומות אחרונים במדדים הבינלאומיים מבין מדינות ה OECD. מצב זה יוצר חסמי תחרות, מונע השקעות וצמיחת פריון ותורם ליוקר מחיה. בתחום ההון האנושי, המשבר הנוכחי מאופיין בפגיעה קשה בענפי המסחר והשירותים ובמיוחד בתעסוקה של עובדים עם מיומנויות נמוכות, אשר מהווים חלק משמעותי מבין המובטלים. על רקע זה גוברת החשיבות של אימוץ ויישום המלצות הוועדה וועדת התעסוקה 2030 – כי יש לייצר תוכניות בהלימה לביקוש העובדים ובהתאם למגמות המשפיעות על ענפי המסחר והשירותים. לאור משקלם הגדול של ענפי השירותים והמסחר בכלכלת ישראל הוועדה ממליצה שיש לוודא שכל התמריצים ניתנים לפי שיקול כלכלי ולא העדפה".

שיפור משמעותי בבירוקרטיה וברגולציה 

פתיחת המשק להשקעות של חברות בינלאומיות – במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי בישראל ולהגביר את התחרות במשק, ממליצה הוועדה על אימוץ שני יעדים מדידים שיושגו בתוך עשור. ראשית מצביעה הוועדה על הצורך בשיפור מיקומה היחסי של ישראל במדד ה-STRI  ל-10 המדינות המובילות עד 2030. מדובר במדד הממפה את האמצעים המגבילים את הסחר העולמי בשירותים לפי חלוקה ל-22 ענפי מסחר ושירותים. כיום ציונה המצרפי של ישראל הינו מקום 34 מתוך 37 מדינות ה-OECD. כלומר, בישראל ישנם חסמי כניסה רגולטורים ובירוקרטים המשפיעים הן על קלות כניסתן של חברות בינלאומיות לפעילות עסקית בישראל והן על תחרות מקומית.

מדידה של עלות הבירוקרטיה כפי שנהוג במדינות מתקדמות –  הוועדה ממליצה למדוד את הנטל הבירוקרטי על עסקים בשיטת ה-SCM (Standard Cost Model). לתפיסתה של הוועדה, יש למדוד באופן עקבי את הנטל הבירוקרטי על עסקים, כפי שנמדדים אינדיקטורים כלכליים אחרים כדוגמת אינפלציה ותעסוקה, ויש לעשות זאת בשיטת ה-SCM הרווחת במדינות מתקדמות. בבסיס השיטה מודל כמותי המחשב את הנטל הבירוקרטי הכרוך בתקנות שהממשלה מטילה על עסקים על ידי פירוק החקיקה לחובות בירוקרטיות ומדידת הזמן והעלות למילוי החובות.

אימוץ מנגנונים ונורמות בינלאומיות בקביעת רגולציה – הוועדה ממליצה להנחות את הרגולטורים השונים לאמץ סטנדרטים ונורמות בינלאומיות בתחומי אחריותם, בהתאם לרגולציה הנהוגה במדינות מפותחות. לפי הוועדה הדרישות הרגולטוריות הנהוגות כיום בישראל הינן מחמירות ביחס למקובל באירופה ובארה"ב ויש להתאימן לקיים במדינות אלו. בנוסף, ממליצה הוועדה על הפחתת העלות הבירוקרטית של יבוא מזון רגיש, ואימוץ סטנדרטים בינ"ל בתקינה מחייבת שאינה רשמית.

שימוש במנגנוני ניהול סיכונים והעברת האחריות למפוקח – הוועדה מצביעה על כך שחסרה דיפרנציאציה בין עסקים לפי רמות הסיכון שלהם, שכן בהעדר אבחנה כאמור, מוטלות דרישות אחידות ומחמירות גם על עסקים שפעילותם אינה מגלמת רמת סיכון גבוהה, אך הם נאלצים לעמוד ברף מחמיר של רגולציה ללא הצדקה. הוועדה מציינת כי יש להשתמש במנעד רחב יותר של סל כלים רגולטורי, הנע בין התערבות מקיפה ונוקשה של הרגולטור, לבין התערבות מצומצמת המעניקה בחירה ושליטה רבה יותר למפוקח. צעד הכרחי נוסף בתהליך הינו טיפול באחריות הפלילית האישית שחלה על הרגולטור, שכן המנגנונים הקיימים כיום משמרים אחריות אישית גבוהה של רגולטורים ביחס לרגולציות עליהם הם אחרים מה שמקשה עליהם להעביר את האחריות למפוקח.