איך יוצרים טרנד, ובעיקר איך לא יוצרים אותו? • יועץ הפרסום חיים רוטשטיין מעניק טיפים לפרסומאים שהתקבעו על שיטות פרסום עתיקות וזכרונות נעורים עמומים • פרסום מהחיים
חיים רוטשטיין 01.03.2019
ספינר בפעולה: Suzanne Tucker | שאטרסטוק נפתח בחידה (לגילאי 0 – 3 חודשים): מהו המכונה המשותף ל: ספינר, מצ'ינג, ופייטים מתחלפים?
טוב, אז ככה בשביל הפרוטוקול, נכתוב את התשובה: טרנדים.
ליצור טרנד, הוא אולי חלומו הוורוד ביותר של כל פרסומאי. לטרנד ישנו אפקט חברתי ופסיכולוגי אדיר, והוא אחד האמצעים הטובים בעולם לייצר כסף קל.
אלא שמעניין לראות – אין כמעט פרסומאי ששואף לשם. נראה שישנו איזה ייאוש מובנה בתחום, ואולי בצדק. מפני שטרנדים, לא יכולים להיווצר שלוש פעמים ביום. עומס טרנדים, לא די שלא ייצור היענות אליהם – אלא שאף יגרום למוצרים ולמשווקיהם להיתפס נלעגים ועלובים.
יתכן, שדווקא את החולשה הזו ניתן לנצל. העובדה כי כמעט או בכלל אין קמפיינים שמכוונים אל עבר היעד הזה, נותנת את האפשרות לדחוף רגל אל הדלת הכמעט סגורה הזו. וכניסה לשם, ולו מינימלית ביותר, כנראה שווה הרבה.
בשורות הבאות ננסה לבחון איך ניתן ליצור טרנדים, בדגש על המגזר החרדי.
המגזר – חממה לטרנדים סוערים
הציבור החרדי, מתאפיין בחיי קהילה סגורים, הומוגניות רבה, וחשיבה די אחידה. במגזר, ישנו מיעוט אינדיבידואליזם מכוון, הגורם לחקיינות רבה.
בנוסף, המגזר ממעט ביצירת והשגת אמצעי בילוי ופנאי, במיוחד בחיי היומיום השגרתיים. הדבר נובע הן כחלק מתפיסת עולמו, והן משום שרמתו הכלכלי נמוכה יותר.
המאפיינים הללו, מאפשרים היתכנות רבה ליצירת טרנדים.
מפני שחיי הקהילה הסגורים, גורמים בין היתר ליכולת להעביר מסרים בלתי מפורשים במהירות גבוהה. חוסר האינדיבידואליזם, החשיבה האחידה, וההומוגניות המרובה, מהווים כר פורה לחקיינות – אחת התכונות הבסיסיות שבבסיסו של כל טרנד.
הדברים הללו מביאים לידי כך, שעם הופעתו של טרנד במגזר, הוא עשוי לתפוס תאוצה במהירות רבה מאד. תורמת לכך רבות, העובדה כי במגזר לא קיימים אמצעי פנאי ובילוי. ובשל כך, מעבר להיותה של 'רכישת' הטרנד אקט חברתי – היא משמשת לעיתים רבות כנושא שיחה, כתעסוקה לעתות שעמום, ואף כסיפוק במקומן של ההנאות שאינן קיימות במגזר.
לאחר הופעתו של הטרנד, נוצר כמין לחץ חברתי, הכופה רבים לרכוש את הטרנד. עד שהדבר איננו נתפס כ'פלוס' בעלמא, אלא כהכרח של ממש בחברה החרדית.
כל הדרכים להוּלדת הטרנד
הטרנד, מתאפיין בדרך כלל בכמה מאפייני יסוד. הוא צריך להיות חדשני, שונה מהמקובל עד כה, מעניין, בולט, מרתק ומתאים לכולם.
רשימה זו, מתמצתת את הדברים שעלינו לבחון בטרם ננסה ליצור טרנד. אך כעת נציג כמה מהדרכים ליצירת טרנד.
ראשית, עלינו לבחור לטרנד את שמו. אחד הדברים הראשונים בהם נתקל אדם כאשר הוא פוגש טרנד כלשהו בפעם הראשונה – הוא שמו. והיה, אם שמו של הטרנד הוא בנאלי, לא מוזר ולא מסקרן – הלך לו חלק נכבד מהאפקט. שמות כמו 'מאצ'ינג' ו'ספינר' – מרתקים ועלומים, ויוצרים סקרנות – אחד הטריגרים הטובים ביותר לייצור טרנד.
כעת, אחר שבחרנו את שמו של המוצר, ננסה ליצור לו את הבאזז הרצוי.
מעניין, אבל ניתן להניח בהחלט, כי אחת הדרכים ליצור טרנד – היא להכתיר אותו ככזה עוד בטרם אכן היה לכזה.
נתאר לעצמנו את הסיטואציה הבאה:
אתם נחשפים לפוסט המדבר על טרנד מסוים, אולם איננו בא להציג אותו, אלא לספר או להסביר משהו הקשור אליו. מה אתם חשים באותו רגע? 'אאחח, פספסנו! לא היינו הראשונים להכיר או לרכוש את ה…'. אתם מיד רצים לברר על הטרנד, ומבלי משים הפכתם לשגרירים ושלוחים נאמנים של יוצר הטרנד…
רעיון זה, מהווה דרך מקסימה לקדם טרנד, באמצעות פסיכולוגיה בגרוש.
דרכים נוספות ליצור טרנד, היא באמצעות שימוש במוטיבים שיגרמו ללקוחות לחוש הזדהות עם המוצר, או אף להכניס אותם לסטטוס מסוים.
תעשיית צמידי הגומי הצבעוניים, יכולה לשמש דוגמא מצוינת לכך, כמו כמובן מועדוני האוהדים על שלל אביזריהם השונים והמשונים. אמנם במגזר החרדי אמצעים אלו סבוכים יותר, אך עדיין ביכולתנו לראות דוגמאות כאלו שצלחו, כמו למשל כרטיסי המועדון של רשת fox, שמבלי ששמנו לב הצליחו להשחיל נוכחות אל מחזיקי המפתחות שלנו.
טרנד היוצר הזדהות או סטטוס ללקוחות, הוא אכן אתגר ברמה גבוהה בהרבה, אולם ניתן בהחלט לבצע אותו באופן חלקי, כדוגמת הקמפיין המושקע והבלתי נלאה ומזדקן של 'לשון הרע לא מדבר אלי'.
השפיץ של 'טרנד זהותי', הוא לגרום לקהל היעד לכנות את עצמם בשם הטרנד. הדוגמאות הבולטות לכך, הם האוהדים של מועדונים, או גדולי ה'עשירים' באוסף הפריטים של המותג הטרנדי. זהו כמובן אתגר הקצה, אך יתכן שאמצעים משחקיים שונים עלולים לקרב אותנו אליו.
כך למשל, אם ניצור 'דמותג' טרנדי, שסביבו אוסף של קלפים או דיסקיות או כל צעצוע אחר. או שנשווק משחק תחרותי או הישגי הנסוב סביב הדמותג – הרי שאנו קרובים מתמיד להשגת היעד, לפחות באופן חלקי. משום שהאוספים הכרוניים, וה'אלופים' במשחק הדמותג שנשווק – יזהו את דמותם עם הדמותג, מה שישפיע על הצריכה שלהם ושל מכריהם.
אמצעי נוסף ליצירת טרנד, הוא באמצעות יצירת הילה חברתית סביב המותג. פרסומות שמקשרות באופן ישיר או עקיף בין מוצר או מותג מסויים, לבין 'גבר', 'ישיבישער', 'חבר'ה', ושלל אלמנטים סופר חברותיים ונערצים – מקיפות אותנו בכמויות ענק.
צאו מהקיבעון
אלא שלטעמו של הכותב, בכל הנוגע למגזר החרדי ברובם הגדול הם שוגים כמעט לחלוטין. אינסוף טעויות אסטרטגיות וטקטיקות שגויות מלוות את הקמפיינים הכל-כך מושקעים הללו, שנובעות בדרך כלל מאי הבנת השטח כראוי, וזכרונות עמומים ועתיקים של אנשי הפרסום משנות נעוריהם. סביר להניח שקמפיין קטן יותר, אך גם מדוייק יותר – יהיה אפקטיבי ותועלתי בהרבה.
ניתן לייצר את אפקט ההילה החברתית באמצעים שיווקיים שאינם פרסומיים בהכרח, כגון הענקת מתנות מהמוצרים לדמויות חברתיות ידועות בקהל היעד, או הפקת אירועים בצילו וסביבו של המותג – שיגרמו למותג לחדור אל עומק ההוויה החברתית.
הכותב הינו יועץ פרסום | לתגובות וחילוץ בריפים: haver.content@gmail.com