כל מה שצריך לקחת בחשבון בתכנון התקציב החודשי שלנו

צילום:freepik

כולנו מרגישים לפעמים שהכסף נוזל לנו מבין האצבעות ואנו לא יודעים להסביר מדוע אנו תקועים מבחינה כלכלית ולא מצליחים לייצר חיסכון. למרות המשכורות המסודרות, המעקב אחר האשראי ועמידה בכל התשלומים אנו עדיין לא מצליחים להבין איך לא נשארת יתרה בסוף החודש, למרות שעל פניו היתה אמורה להיות. אז כנראה שהגיע הזמן להתחיל מהתחלה ולבנות תקציב משפחתי חדש. בעזרת כמה צעדים ניתן לבצע שינוי משמעותי בהתנהלות הכלכלית שלנו ולהתקדם אט אט אל עבר היעדים. החלק הקשה הוא לערוך את השינוי התודעתי הנדרש לגבי הכסף שלנו.

טבלאות אקסל, אפליקציות או גוגל דרייב – העיקר שהכסף יהיה מנוהל

לא משנה באיזה כלי נבחר – חשוב שהוא יהיה נגיש וברור לתפעול על ידי כל בני המשפחה. ניתן להוריד טבלאות שונות מהאינטרנט שמפרטות רשימות סטנדרטיות של הוצאות משק הבית, אליהן נוסיף את הסעיפים המתאימים לנו. אלו הסעיפים שיכללו בטבלה שכזו:

  • שכר דירה / משכנתא והוצאות דיור קבועות כמו ארנונה וחשבונות
  • הוצאות ביטוח פרטי או ממלכתי
  • שכר לימוד, מנויים לחדרי כושר וחוגים
  • תחבורה ציבורית, הוצאות רכב שוטפות ודלק
  • סל הקניות הממוצע
  • מותרות, מתנות, חופשות

ההוצאות שבין השורות

אנו נוטים להתייחס למילה "הוצאות" כמתארת כל דבר שלא נחשב לכסף קטן. אולם, כשאנו עורכים רישום הוצאות עבור תהליך של שינוי והתייעלות כלכלית, אלה בדיוק ההוצאות שיסבירו לנו את התחושה שהכסף בורח מבין האצבעות. אלו כמה דוגמאות לכך:

  • מנוי יחיד לנטפליקס וספוטיפיי יכול להסתכם ב- 60 שקלים לחודש
  • קפה על הדרך, פעם פעמיים ביום יהיה הוצאה ממוצעת של כ- 300 שקלים
  • גט-טקסי פה ושם כשאנחנו מאחרים לפגישה, יגיע גם ל-200 שקלים
  • דוחות חניה (וכל מילה מיותרת)
  • עמלות כרטיסי אשראי ופעולות בנקאיות – הסכומים האלה עלולים להפתיע אותך

אלו רק חמש דוגמאות להוצאות קטנות שאינן בהכרח שוטפות או כאלה שניתן לצפות אותן, אך יש להן השפעה גדולה כשהן מצטברות למאות שקלים בחודש. אין צורך לוותר על ההוצאות האלו, אולם, חשוב להציב מראה אמיתית להרגלים ואורח החיים שלנו, כדי לקבל תמונה מדויקת ככל הניתן. כך נוכל לפצוח במבצע השוואות מחירים יעיל עבור מוצרי תקשורת, ביטוח ומזון בחיפוש אחר העסקאות המשתלמות ביותר עבורנו.

להגדיר תקציב חודשי עבור כל צורך

כעת, משעשינו סדר בדברים ושיקפנו לעצמנו כמה כסף אנו מוציאים וכמה אנו מכניסים – נגדיר יעד לכל הוצאה, העיקר שנהיה מודעים. לדוגמה, נקדיש 100 שקלים בחודש לקפה מחוץ לבית. בנוסף, נוכל להחליט שהפעם לא מקצים כסף לבגדים ומפנים את התקציב לשדרוג הטלפון. בזכות המעקב אחר כל שקל שיוצא מהכיס, אנו יכולים לנהל אותו טוב יותר ולדאוג שלכל הוצאה קטנה כגדולה, תהיה מטרה ראויה שתעבוד בשבילנו.

קביעת סדר עדיפויות והצבת יעדים

בכל מה שקשור להתנהלות כלכלית – בין אם זה צמצום הוצאות, חיסכון או השקעה כזו או אחרת – חשוב להגדיר את מהותן של הפעולות. פתיחת תוכנית חיסכון כי פשוט צריך לחסוך כסף, היא לא פתרון יעיל. אולם, כאשר נציב יעדים וניתן שם לחיסכון, נוכל להבין כי יש דרך אחת לחסוך לדירה ודרך אחרת לחסוך לחופשה או מצלמה. האם כל יעד מצדיק חיסכון? לא בהכרח. שדרוג הטלפון בכמה מאות שקלים יכול להיעשות מתוך העו"ש במקום לשלם עמלות על שבירת תוכניות חיסכון ארוכות טווח.

גם כשמדובר בחיסכון ליעדים משמעותיים כמו רכישת נכס או רכב – ייתכן כי עדיף לבצע הוראת קבע לחיסכון מחוץ להישג ידינו או להשקיע אותו במניות. כך, במקרה הצורך (שבדיעבד, כנראה שלא היה מדובר בצורך של ממש), נשבור את החיסכון שנועד למצלמה ולא נמשוך כספים שיועדו לעתיד ונאזן את הצרכים שלנו.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה