כרטיס ביוקר: כך עשיתי מיליון דולר תוך שנה

כרטיס ביקור מה"ביוקר". צילום: EM Karuna, שאטרסטוק

‎אני חושב שזהו. פיצחתי את השיטה. אני יודע איך לעשות מיליונים – נגיד, עשרים ושניים מליון דולר בשנה. כמו כלום.
‎ובכן, הבה נתחילה. שלב ראשון אתה מקים חברה – נקרא לה ויסטה פרינט. אתה רוכש לך דומיין בשם www.vistaprint.com, משקיע כמה אלפי דולרים ברכישת מדפסת לכרטיסי ביקור צבעוניים באיכות גבוהה, ושוכר את שרותיהם של מתכנת אינטרנט ומעצב גראפי לתקופה קצרה.
‎האתר שלך יציע אלפי תבניות מוכנות (וניתנות לשינוי) של כרטיסי ביקור, והמשימה שלך כאיש מכירות היא לשכנע 50 אלף לקוחות לרכוש ממך אלף כרטיסי ביקור בלי כסף – רק בעלות המשלוח. זאת בתנאי שבצד השני של הכרטיס יודגש שהוא הודפס חינם על-ידי ויסטה פרינט. נכון שרק פראיירים חסרי אבחנה יסכימו לתת ללקוחות פוטנציאליים כרטיס ביקור שמעיד על תפרנותם, אבל לא זה הקאץ' בסיפור (הרי ניתן להוסיף 20 דולר ולקבל את הצד השני חלק ולבנבן).
‎ההזמנה נעשית אונליין באמצעות כרטיס אשראי. הלקוח יתבקש להכניס את פרטי הכרטיס לאתר המאובטח ולחתום על תנאי השימוש באתר. למה לעזאזל צריך תנאי שימוש כשאתה מזמין כרטיסי ביקור? חכו בסבלנות עוד אגיע לזה.
‎עכשיו ככה: אתה צריך להתפלל שרק מקצת הלקוחות יהיו ממוצא יֶקֶה, כאלה המקפידים לקרוא את כל האותיות הקטנות במקום לחתום כבר וזהו. לקוחות ייקים יכולים לחבל במידת-מה בסיכויי ההצלחה של הביזנס שלך, אז בזהירות.
‎באותיות הקטנות שאיש (מלבד הייקים) אינו קורא, אתה מכניס סעיף שמחבר את הלקוח ללא תשלום לתקופת ניסיון של חודש לאגודה מסוימת. נגיד, שוחרי דובי הקוטב הצפוניים בחדרה והגליל התחתון, ובהעדר הודעה בכתב מצדו על ביטול המנוי, הוא הופך לאחר שלושים יום למנוי בתשלום. נניח שהתשלום החודשי עומד על 36.90 דולר 
‎ובכן, כיוון שאיש (מלבד הייקים) לא רואה ממטר את האותיות הקטנות, כולם לוחצים על כפתור ה"אני מסכים" (I Accept) ומתחילים לחכות לדוור שימסור להם את החבילה ששלחו הפראיירים האלה מוויסטה-פרינט על חשבונם: 1,000 כרטיסי ביקור בעלות המשלוח בלבד!
—
‎במקביל, אתה מקים שלוש חברות-קש ופותח להן כרטיס סוחר במאסטרקאד. לכל חברה אתה קורא בשם אחר, נניח כך: AP9*Businessmax; AP9*Shoppingessentials; WLI*Shopperdiscount.
‎חודש אחרי ששלחת ללקוח אלף כרטיס ביקור שהדפסת במכונה החדשה שלך, ויחד עם הוצאות המשלוח עלו לך אולי עשרים דולר – אתה מתחיל לאסוף רווחים. אתה מתחיל לשלוח חיוביים חודשיים למסלקת האשראי – כל חיוב תחת שם של חברת קש אחרת.
‎כדי שלא לעורר חשד, מדובר בחיובים קטנטנים שלא הולכים איתם לרב:
AP9*Businessmax $14.95
AP9*Shoppingessentials $12.95
WLI*Shopperdiscount $9.00
בסך הכל 36.90 דולר. אבל הלקוח לא רואה סך הכל; הוא מציץ בדו"ח החודשי, וכיוון שהוא לא קטנוני במיוחד, 14.95, 12.95 ו-9 דולר נראים לו כהוצאות של בטוח-קניתי-אבל-לך-תזכור-מה. ‎בואו נצא מנקודת הנחה (מופרכת!) שכל הלקוחות גילו רק אחרי שנה בתוך אלפי שורות החיוב שלהם שהם שילמו באופן עקבי 37 דולר בחודש עבור דבר-מה שאין להם מושג מהו. (רוב הלקוחות לא ישימו לב לעולם).
—
כאשר האור האדום הופך להיות יותר מדי מסנוור, הם מחליטים לקחת יוזמה ומקלידים בגוגל את מלת המפתח: AP9*Businessmax על מנת לדעת מיהו הסוחר הלז שעושה עליהם קופון מסתורי מדי חודש. ‎גוגל לא מאכזבת, כרגיל – היא מחזירה את הלינק הבא: http://www.ripoffreport.com/reports/0/195/RipOff0195265.htm ‎הלינק הזה מעלה את הסעיף באופן מיידי, כי יש בו אקדח מעשן מאד לכיוון ויסטה פרינט.
‎עכשיו נניח שהלקוח יוצר קשר עם נציג שרות הלקוחות של ויסטה פרינט בצ'אט באינטרנט, ושולח לו הודעה נזעמת ולפיה הוא מקציב לויסטה שבוע ימים להחזיר לחשבונו את כל הכספים שניגבו ממנו לא רק במרמה אלא אפילו עם אצבע בעין.
‎אם טרחת לאמן היטב את נציג שרות הלקוחות שלך, הוא יישמע מופתע לחלוטין כשהלקוח יספר לו שהוא עובד אצל רמאים. ‎הצא'ט בין האיש שלך (נקרא לו קנטון) לבין הלקוח הפראייר (לצורך הדיון, נקרא לו שאול) עשוי להסתיים בהתחייבות כי הכסף יוחזר לידיו של הלקוח העקשן.
—
ובכן, התמונה מתבהרת לגמרי. 36.90 דולר בחודש הם 442 לשנה – על לקוח אחד! בהערכה מאד שמרנית שהצלחת למצוא רק חמישים אלף איש שבטוחים שאתה מספיק פראייר לתת להם כרטיס ביקור במחיר הפסד, ההכנסה השנתית שלך עמדה על 22,100,00 דולר. ובמלים: עשרים שניים מליון ועוד מאה אלף. לא רע בהתחשב בהשקעה. מצד שני, מכונת ההדפסה זה לא דבר שהולך ברגל, וגם קנטון צריך להביא משהו הביתה בסוף היום.
‎עכשיו, נניח – רק נניח – שכל החמישים אלף נזכרו רק אחרי שנה ושאלו את עצמם אני, מה יש לי עם דובי הקוטב? ותבעו את הפפילימוס (המכונה כסף בשפת העם) בחזרה ומיד. כמובן שתשלם. הרי אינך נוכל. אבל כמה? גם אם תחזיר בדיוק את מה שלקחת. רובם יסתפקו בזה ועוד יגידו תודה, יוצא שבשורה האחרונה קיבלת מציבור לקוחותיך הלוואה בסך 22 מליון דולר לשנה – ללא ריבית.
‎אם ניהלת את הכסף בתבונה במשך השנה, צריך להיות שליימזל בסדר גודל של עמיר פרץ כדי לא לצאת ביד עם מליון דולר מכל הסיפור הזה. לתביעה ייצוגית נגדך אין סיכוי: עורכי הדין שלך יראו לכבוד השופט את האותיות הקטנות.