"לא סופרים אף אחד"; כך איבד הציבור החרדי את חריש

צילומים: גיל יערי, ליאור מזרחי, אורן נחשון, קובי גדעון, פלאש 90

זה קרה ביום ח' אלול תשע"ב, כאשר שר השיכון לשעבר, אריאל אטיאס, עמד מעל הפודיום ובישר במסיבת עיתונאים חגיגית על פרסום המכרזים בחריש, כשבפעם הראשונה המדינה מוציאה מכרז לעיר חרדית חדשה ושמחיר הקרקע עומד על 0 וההטבות לזכאים עומדות על 100 אלף שקל, אף אחד לא העלה בדעתו שאתמול (ה), שלוש וחצי שנים לאחר מכן, טופסי ה–4 הראשונים יינתנו לציבור החילוני. הציבור החרדי נשאר מאחור להתמודד עם המצוקה הקשה.

באותם ימים היה הציבור החרדי נתון באופוריה. סוף-סוף לאחר שנים רבות של מצוקת דיור קשה ביותר, נראה הפתרון המקווה באופק. דירות במחירים זולים, בסביבה חרדית הומוגנית, עיר חדשה עם עתיד מבטיח. הכל היה נראה וורוד וזוהר. מה שנותר היה רק להירשם ולתת לעסקנים לעשות את שאר העבודה.

במשך שנים רבות סובל הציבור החרדי ממצוקת דיור קשה. העיר חריש, אותה קידם במרץ רב, שר השיכון לשעבר אריאל אטיאס, נראתה כפתרון ההולם ביותר עבור הציבור החרדי. גם מיקום מעולה על כביש 6, גם מחירים זולים וחסרי תקדים שלא היו כמותם בישראל, גם הטבות ומענקים נדיבים ביותר (שהזכירו את שנות התשעים העליזות), גם אפשרות לקבוע את האופי של העיר. בקיצור, המצב האידיאלי ביותר לציבור החרדי.

התריעו מראש על קרטל

ואכן, יום לאחר פרסום המכרזים, התפרסמו מודעות של 'ועד הדיור המאוחד – חריש', שקראו לציבור להירשם אך ורק דרכם וזאת במטרה להוזיל את עלויות הדירות. כמו כן, פורסמו "תקנות השוק", עם קריאתם של גדולי ישראל להירשם באמצעות 'ועד הדיור', שוב כדי להוזיל את מחירי הדיור. כמובן שהיו מי שהתריעו מראש כי מדובר בקרטל שלא יעמוד בוועדת המכרזים, אך הביטחון העצמי של העסקנים הרקיע שחקים. הם לא ספרו אף אחד!

כחודש לאחר מכן הוקמה רשמית "חברת ועד הדיור המאוחד -חריש בע"מ", שהדירקטורים שלה היו לפי חלוקה מפלגתית: מאיר פרוש (אגו"י), רפאל הופמן (דגל התורה), יוסף דייטש (אגו"י), רפאל פנחסי (ש"ס), מרדכי קרליץ (דגל התורה), אברהם סלונים (עסקן דיור המזוהה עם חוגי העדה החרדית) ואמיר קריספל (ש"ס). בתקנון החברה נוסף לאחר תקופה סעיף שבו נכתב שחבריה לא יוכלו למשוך דיבידנדים והם יפעלו ללא כל קבלת טובת הנאה.

ואכן, מיד לאחר החגים החלה ההרשמה ההמונית ל'ועד הדיור'. בתוך כחודש נרשמו כ-3,500 משפחות, כשכל אחת נדרשה להפקיד המחאה בסך 10,000 שקל כמקדמה בעת הרישום, שתוחזר במידה ולא יזכו במכרז. בנוסף נדרש כל אחד לשלם 400 שקלים להוצאות השוטפות, שלא יוחזרו גם במידה ולא יזכו במכרז.

בסך הכל שילמו הנרשמים סכום כולל של מיליון וארבע מאות אלף שקל עבור ההוצאות השוטפות של 'ועד הדיור', ועוד שלושים וחמישה מליון שקל שהופקדו בחשבון נאמנות.

ההרשמה ההמונית בתוך תקופה קצרה של מספר שבועות (בציבור הכללי משווק פרויקט בסדר גודל שכזה במשך מספר שנים), הוכיחה שוב עד כמה מצוקת הדיור קשה בקרב הציבור החרדי, וכי כולם ביקשו לנצל את ההזדמנות החד-פעמית שנוצרה לציבור החרדי.

ההתרברבות בשידור חי

ביום ראשון, כ"ו חשוון, בשעה 12 בצהריים נסגר המכרז, והתקווה בלב כולם הייתה שבתוך מספר ימים יוכרזו שמות הזוכים ומכונת הבנייה הגדולה ביותר בציבור החרדי תצא לדרך. אולם מהרגע של סגירת המכרזים החלו העניינים להסתבך והעסק כולו נכנס לאי וודאות.

שעות ספורות לאחר סגירת תיבת המכרזים במשרדי המנהל בחיפה, החלו עמותות שונות בציבור הכללי לפרסם בצורה לא רשמית איזו הצעת מחיר הם הגישו, ואז התברר כי עמותת 'נאות חנן' של הדתי-לאומי הגישה הצעה על אחד מארבעת המתחמים הגדולים, שניתן לבנות שם 632 דירות, מחיר של 70 אלף שקל לדירה, לפני הוצאות פיתוח.

באותו ערב התקיים כינוס של 'ועידת הנבחרים' במלון ניר עציון, ומטבע הדברים הנושא העיקרי שדובר באותו ערב היה המכרז בחריש. גם הפנאל המרכזי, שהועבר בשידור חי בערוצי הרדיו החרדיים, היה בנושא הדיור. גם כאן פורסמו בצורה לא רשמית ההצעות שהגישו חלק מהעמותות של 'ועד הדיור המאוחד', ואז נודע כי הסכום שהוצע עבור המתחמים הגדולים הוא בסביבות ה – 43 אלף שקל פלוס מינוס, לא כולל מע"מ והוצאות פיתוח.

הדברים פורסמו במהירות בתקשורת החרדית הלא ממוסדת ומכאן ועד שראשי עמותת 'חריש הירוקה', שלא הפסיקו להסית במשך חודשים ארוכים נגד הציבור החרדי ואף ניהלו מאבק משפטי עיקש שחריש תהיה לכולם, הבינו כי הם הפסידו את המכרז על סכום זניח של כאלף שקלים – הדרך הייתה קצרה.

וזאת למודעי, עיקר הקרב בחריש בין העמותות החרדיות לחילוניות, התנהל על ארבעת המגרשים הגדולים, שם ניתן לבנות מעל 2,000 דירות. היה ברור מראש כי מי שיזכה במסה הקריטית הגדולה של דירות אלו, ישפיע על צביונה של חריש.

מסיבה זו, המחירים שהוצעו על מגרשים אלו היו גבוהים יותר משאר המתחמים הקטנים. כל אחד מהצדדים רצה לזכות במגרשים הללו, ובכך להשפיע על צביון העיר. זאת כמובן מעבר לעובדה הבסיסית, שכמות הנרשמים הגדולה חייבה התמודדות על מגרשים אלו.

 נימוקי הפסילה של המינהל

לאחר שבעמותת 'חריש הירוקה' הבינו כי ככל הנראה הפסידו במכרז (טיעון זה גם מופיע בערעור של 'ועד הדיור'), מיהר עו"ד יהודה זהבי, לשלוח למחרת (יום שני, כ"ז חשוון) מכתב לוועדת המכרזים של המנהל במחוז חיפה ושם כתב כי לפי חשדות שונים נראה כי כל העמותות החרדיות קשורות למציע אחד, דהיינו, ש'ועד הדיור המאוחד' הוא הגוף שעומד מאחורי 11 העמותות שהתמודדו במכרז.

כהוכחה לדבריו, צירף זהבי שני נספחים, את מודעת 'תקנות השוק' ואת המסמך שכל נרשם חתם עליה, שם נכתב כדלהלן: "בקשת הצטרפות לקבוצות המשתכנים המאורגנות באמצעות 'ועד הדיור המאוחד חריש בע"מ".

מסמך זה קושר בין חברי העמותה או קבוצות הרוכשים לבין ועד הדיור ומעניק לועד הדיור סמכויות בין היתר, "להחליט לגבי אופן הגשת הצעות למכרז (חלופת קבלנים או חלופת עמותות), חלוקת הנרשמים בין החלופות השונות, החלוקה הפנימית בכל אחת מהחלופות, קביעת מספר וזהות המתחמים אשר לגביהם יוגשו הצעות, קביעת המחירים אשר יוצעו במסגרת ההגשה למכרז", סוף ציטוט מנוסח בקשת ההצטרפות.

התלונה נשלחה ללא שום בסיס עובדתי מיוחד אלא על סמך שני המסמכים הללו ועוד השערות שונות לכאורה. במנהל בדקו את ההצעות שהוגשו ועיכבו את פרסום המכרז במשך יותר מחודשיים וחצי, ובתקופה זו נערך שימוע לעו"ד צבי אגמון, בא כוחו של 'ועד הדיור', כדי לקבל את גרסתו להאשמות.

ביום ו שבט תשע"ג, לאחר שהסתיימה בדיקת המנהל, פרסם המנהל הודעה בדבר פסילת כל ההצעות של העמותות החרדיות. בין נימוקי הפסילה צויינו: כתב היד בכל הצעות הקבוצה הנראה כזהה; בכל הצעות הקבוצה נמצאו ערבויות אשר הונפקו על ידי אותו סניף הבנק ובאותו מועד; אימות החתימות בכל ההצעות של 11 העמותות התבצע על ידי אותו עו"ד; כתובתן של כל 11 העמותות זהה. כל זה כמובן מעבר לשורה של הוכחות על תיאום מחירים פסול בין העמותות.

ביום ראשון, כ"א אדר, התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בחיפה, במעמד שני הצדדים, בו דרשו עורכי הדין של ועד הדיור הוצאת צו ביניים על מכרזי חריש ולהקפיא את כל ההליכים עד לבירור הנושא בבית המשפט, זאת לאחר שבית המשפט דחה בקשה דומה חודש קודם במעמד צד אחד. הצו לא ניתן וחריש נפסלה סופית ונפלה לידיים חילונית.

קצת פחות יהירות של העסקונה החרדית, וחריש הייתה היום עיר חרדית לתפארת. חבל.