מה גורם לציבור המשקיעים לברוח מאגרות החוב הממשלתיות

התשואות תעלנה? אילוסטרציה: wrangler's | שטארסטוק

חובות ועוד חובות ועוד חובות. הנרי קאופמן, האיש שחזה את הקיפאון בשוק האג"ח בשנות השבעים של המאה הקודמת, טוען כי בחירת טראמפ לנשיא ה-45 של ארצות הברית עשויה להביא למצב דומה. בראיון לעיתון הכלכלי 'פייננשל טיימס', אמר קאופמן כי הוא צופה עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות.

במילים אחרות, אם טראמפ יממש את הבטחותיו הכלכליות הכוללות שורה ארוכה של הוצאות ממשלתיות, מה שאמור להרחיב עוד יותר את הגירעון ולהגדיל את הר החובות של ארצות הברית, תשואות האג"ח יעלו בשל הסיכון הגלום בהן. קאופמן הגדיר את בחירתו של טראמפ כרעידת אדמה בכלכלה העולמית.

מעניינת העובדה כי גם אצלנו, בישראל, אנו עדים למגמה דומה. אמנם אין כל קשר בין הר החובות של ארצות הברית ויחס החוב-תוצר בארץ שנחשב לאחד הטובים בקרב המדינות המפותחות. ובכל זאת, שימו לב מה קרה מתחילת החודש הנוכחי. מדד האג"ח הממשלתיות רשם ירידה חדה של שמונה עשיריות האחוז (0.8%-). כנראה שהמשקיעים הסולידיים בקרנות הנאמנות כבר לא רואים באגרות חוב אלו אפיק חיסכון משתלם עבורם.

אפשר לראות את זה בהיקף המשיכות מקרנות אג"ח מדינה. מתחילת החודש נפדו 320 מיליון שקל(!) מהקרנות הללו. האמת היא שגם קרנות הנאמנות שמתמחות באגרות חוב קונצרניות אינן רווות נחת. גם כאן נרשמו פדיונות גבוהים. מתחילת החודש הנוכחי נפדו מקרנות אג"ח קונצרני כ-95 מיליון שקל.