מה הביא את יצרני המזון להסכמה עם משרד הבריאות?

מפחיתים בסוכר. צילום: Sorbis | שטארסטוק

כמה כפיות סוכר יש בשקית שוקו וכמה בפחית קולה? את התשובה לשאלה הזו אמורים היצרנים לפרסם על גבי כל אריזה ואריזה לצד פירוט הנזקים שעלול המזון באריזה להסב לגופו של הצרכן. "ועדת הסוכר" שהיא למעשה ועדה שהקים משרד הבריאות על מנת להסדיר את ענף המזון ולוודא הפחתת כמויות החומרים המזיקים בו, אמורה לפרסם את מסקנותיה בחודש הבא.

אבל, עושה רושם, כך לפי גורמים במשרד הבריאות, כי המסקנות תהיינה מתונות יותר מהצפוי. במשרד הגיעו להסכמה עם היצרנים כי יוקמו צוותים משותפים לגיבוש דרכי פעולה מותאמות למסקנות הוועדה. המשמעות היא שגם ליצרנים תהיה השפעה על המסקנות שאמורות להתפרסם לידיעת הציבור.

עם זאת, במשרד לא מתכוונים לוותר על הדרישה כי על אריזות המזון יופיע סימון ברור שמציין את מידת הנזק שהמוצר עלול לגרום לבריאות הצרכנים, בדומה לזה שמופיע על גבי אריזות הסיגריות ובקבוקי האלכוהול.

העובדה שיצרני המזון הצליחו להביא את משרד הבריאות לשיתוף פעולה טרם פרסום מסקנות הוועדה מעורר סימני שאלה לגבי מידת נחישותו של המשרד להשפיע על בריאות תושבי ישראל. יצרני המזון הישראלים המובילים מתנגדים לדרישת המשרד לסימון מזון כמזיק.

מגפת הסוכרת שהולכת ומתפשטת במהירות בישראל, יחד עם מגפת ההשמנה והשלכותיה על בריאות הציבור, הביאו את משרד הבריאות להקים את הוועדה במטרה לדרוש מהיצרנים להפחית את כמויות הסוכר והנתרן במוצרי מזון תעשייתיים.

במשרד הבריאות הסבירו כי הסיכומים עם היצרנים אינם מעידים על נסיגה מדרישות המשרד, אלא על נכונות היצרנים ליזום בעצמם שינויים לטובת הציבור. כבר עכשיו, כך לדברי גורמים במשרד, ישנן מספר תובנות בסיסיות. בהן: הפחתת סוכר ומלח. הקפדה על סימון נכון של מוצרים. סבסוד מוצרי מזון בריאים דוגמת לחם מקמח מלא ועידוד צריכת מזון בריא.