מכונית להרבה פעקאלאך • הציבור החרדי והמשפחתית האהובה

הדור השלישי של האוקטביה לא מתיימר לתת את מה שאין בו, אבל בצניעותו הרבה, הוא פשוט עונה על כל הצרכים של משפחה חרדית. עם מנוע של 1,200 סמ"ק נותנת האוקטביה 110 כוחות סוס, יציבות וביטחון בסיבובים

מנדי ריזל 20.01.2017

צילומים: מנדי ריזל. יצרן

סקודה אוקטביה הוא רכב נאה, ותוכו כברו: מרשים, מאופק, ובלי הרבה גינונים אירופאים. פשוט רכב שנותן בראש כשצריך.

הדור השלישי של סקודה אוקטביה טוב בהרבה מהדור הקודם, שגם לו לא היה חסר. בכלל, מדובר במכונית שאהובה מאוד על הציבור החרדי מאז הגיעה ארצה. אה, וגם על נהגי המוניות, בעיקר בדור הראשון והשני.

בואו נדבר קודם כל על האבזור. טוב? מושבי בד, כאשר השניים הקדמיים מחבקים מעט את הנהג; דשבורד רך, קונסולה מרכזית סטנדרטית. בכלל, העיצוב מאוד לא צעקני ויוצא דופן, רק נראה מבית טוב.

באוקטביה תשע דרגות שונות, ואנחנו קיבלנו את השנייה מלמטה, הסטדנרטית – Style. מערכת המולטימדיה קטנה יחסית, בלי נווטן ובלי מצלמת רוורס, אבל עם חיישני רוורס. מחשב דרך לא צבעוני בין לוח המחוונים, חלונות אחוריים כהים, משענת יד מאחור (בגב המושב האמצעי), משענת יד קדמית משותפת לשני נוסעים, מזגן עם יציאות לנוסעים מאחור – אך לא מפוצל לנוסעים מקדימה, קיפול מראות חשמלי – נהדר לסמטאותיה של ירושלים. סטנדרט לגמרי, אבל בגימור מוקפד. זה לא רכב סיני או קוריאני.

המכונית מרווחת יחסית, ומאחור יכולים לשבת שלושה בוגרים, אך רצוי שיהיו צנומים… אגב, את מכונית המבחן קיבלנו עם מסכים גדולים המותקנים בגב שני הכיסאות הקדמיים. יש שם גם יוטיוב, כך שהנסיעה הארוכה עברה ללא ציוץ מצד הגוזלים מאחור.

באוקטביה שבעה הילוכים אוטומטיים, DSG, הניתנים גם לתפעול ידני והעברה למצד ספורט. הגיר מתקדם, אבל בתוך העיר הוא קצת רועד ולא כל כך חלק; לא תמיד הוא משתלב בתזמון הנכון. למרות זאת, כמו לכל דבר, גם לזה מתרגלים בסוף. זה גם לא קטסטרופלי, ולא בטוח שכל נהג ישים לב לכך.

השיפור נראה היטב גם במנוע ה-TSI. על הנייר הוא רק 1.2, אבל ה-TSI שלו, כלומר הטורבו הגרמני, הופך אותו לסוג של אריה קטן. הוא מורגש כמו 1.6 לפחות, וגם חוסך בדלק. באורווה יש 110 כוחות סוס. בנסיעה מהירה, כשתסחטו את הדוושה, תרגישו טוב את הביצועים, אבל גם את השינוי בצריכת הדלק. האירופאים טובים בזה: בלקחת מנועים קטנים ולהוסיף עליהם מגדש טורבו. אגב, בגרסה הבכירה של אוקטביה יש מנוע 2.0 דיזל עם 150 כוחות סוס. נשמע כמו חלום.

מבחינת נסיעה, המכונית טיפה קופצנית, אבל ממש לא "מתרסקת". זאת, בגלל מתלים קצת מיושנים של המכונית, מן הסתם בגלל עלויות כספיות. בגדול, המכונית הזו מהנה לנסיעה וגם יציבה למדי ומשרה הרגשת ביטחון בסיבובים.

ההגה לא מתקשר כפי שחשבתי, אבל יחסית למתחרים הוא בסדר. אגב, על ההגה יש כפתורי שליטה על מחשב הדלק, וגם שליטה על מערכת השמע. משמאל להגה יש קרוז קונטרול.

בסקודה אוקטביה גם מערכת התנע וסע ("סטארט אנד סטופ"). הבעיה היא שיחד עם המנוע נכבה גם המזגן ברמזורים ואז נהיה קררר (או חםםם בקיץ). אם המכונית עוצרת ליותר מדקה-שתיים המנוע נכבה וצריך להניע מחדש לעיתים.

תא המטען גדול יחסית, 568 ליטרים. זו מכונית להרבה פעקאלאך. היא ממוקמת בראש הרשימה של המשפחתיות – עם טויוטה קורולה ומאזדה 3. עם תג המחיר של המכונית הזו, אין ספק שהיא מעניקה תמורה טובה לאגרה.

מבט מעזרת הנשים: זו הסקודה האהובה מפעם, אבל משודרגת, שהופכת אותה למקסימה עוד יותר. המרווח נוח יחסית למתחרות (במכוניות מנהלים או בפורד אקספלורר של שבוע שעבר זה די מתבקש, במשפחתיות קצת פחות מובן), המנוע לא מתאמץ, בתא הנוסעים הנסיעה הרגישה די חלק – והכי חשוב לי כאימא: מקום חופשי לעגלה ולמזוודות בתא המטען.