ניידת חילוצי כביש ללא עלות, שלום: מה תרצו להזמין?

כשיצאתי לשטח לבדוק איך נראה המוקד הטלפוני של ידידים, התאכזבתי. הסתבר לי ש'המוקד' אליו הופניתי, כולל בחור עם אוזניה שתוך כדי שהוא מנחה את עובדיו איך להעמיס את הרהיטים על המשאית להובלת דירה, רץ לפינה שקטה, עונה לטלפון: "ידידים שלום, מדבר יהודה, איך אני יכול לעזור?".

איך למען השם, כל כך הרבה קריאות מצליחות לקבל מענה, אם זהו המוקד הטלפוני שלכם? אני שואל אותו. תשובתו הפתיעה אותי מאוד. זמן המענה לשיחה אצלנו, עומד על פחות מעשר שניות. אני אחד מתוך 350 מוקדנים מתנדבים, שבכל רגע פנוי, עונים לשיחות המופנות מהמוקד האוטומטי אל הראשון שיענה להן.

חשבתי שאולי יש כאן קונספט גאוני שיוכל לפתור את בעיית המענה הטלפוני בחברות העסקיות. לא צריך חוק שלוש דקות ולא צריך מוקד ייעודי רק למענה האנושי. פשוט, כל שיחה נכנסת, תופנה לכל עובדי החברה והראשון שיש לו בדיוק רגע פנוי, יענה ויזין את פרטי הקריאה באפליקציה הייעודית שתפנה אותה לגורמים הרלוונטיים.

אלא שיש כאן גורם נוסף, כזה שאינו קיים בחברות העסקיות. יש כאן קבוצת אנשים אדירה עם רעב לעזור לאחרים ללא כל תמורה ועם זיק שובב בעיניים על כל שיחה שהצליחו 'לחטוף' ראשונים.

אז איך זה עובד?

לארגון, שכולו מבוסס על רוח התנדבותית וכולם עובדים בו ללא כל תמורה, יש 18,000 מתנדבים רשומים. שמונה עשר אלף המתנדבים הם לא סוף פסוק. בתקופה הנוכחית, מצטרפים בכל חודש כאלף מתנדבים חדשים, מכל גווני הקשת הישראלית. חלקם אברכי כולל, היוצאים בשעות פנאי לחלץ רכב או לפרוץ דלת נעולה, חלקם אנשים העובדים בדרכים ויכולים 'על הדרך' (תיכף תקראו לְמה הם קוראים 'על הדרך') לחבר כבלים להצית מצבר סורר, ואחרים היושבים במשרדיהם או בבתיהם, עונים לקריאות ומכוונים את הכוננים.

350 מוקדנים מזינים את הקריאה לקבוצת וואטסאפ ייעודית (בקרוב צפוי הכל להתנהל באפליקציה הנמצאת בשלבי פיתוח), המפנה אותה אל קבוצת הכוננים האחראית על האזור שממנו התקבלה הקריאה. שם מתנהל 'מכרז' זריז, ששוב פגשתי בו את הנצנוץ המשועשע של "יש. תפסתי ראשון!".

מיד עם המחטף, המתנדב מודיע כמה זמן נדרש לו להגעה, ויוצא לדרכו. אם יש מתנדב שחושב שיוכל להגיע הרבה יותר מהר, הוא מתמקח מולו על 'המחיר' ומשכנע אותו להעביר אליו את ה'עסקה'.

במקרי חירום, כמו של נעילת ילד ברכב או כדומה, המוקדן אינו לוקח פרטים, אלא נשאר על הקו עם הפונה ומעלה מיד את הנהלת האזור אליו שייכת הקריאה ואת גופי ההצלה והחירום, על מנת להגיע להציל חיים באופן מידי וללא עיכוב.

לא יוצאים לחופש, יוצאים לסייע

כשישבתי עם יהודה, הגיעה אליו קריאה מאישה עם שלושה ילדים עם תקר בגלגל בכביש 6. הכונן הראשון שענה, כתב שהוא יוצא הרגע מהבית. יהודה בודק לי במפה ואומר לי, "הבן אדם יוצא עכשיו מהבית במיוחד, מרחק של לפחות עשרים דקות לכל כיוון פלוס זמן החלפת הגלגל". ממוצע זמן טיפול בפנצ'ר בידידים, אגב, עומד על 4.5 דקות. לי אורך מינימום רבע שעה להחליף גלגל.

כדי להבין את היקף הפעילות, ביקשתי קצת נתוני אמת על כמות הקריאות, פילוח סוגי הבקשות, מהירות המענה ומשך התגובה עד לפתרון הבעיה. מאחר ואני כותב באתר כלכלה, בדקתי גם מה הערך הכלכלי של המספרים שאציג להלן.

מלבד חיסכון העלויות הישירות הנחסכות בשל אי החלפת תקר או מילוי מצבר בידי איש מקצוע, אותן הערכתי בעלות הנמוכה ביותר הניתנת להשגה ברשת, יש גם את התרומה האדירה בזמן הנחסך לנעזרים, שתפוקתו עשרת מונים על ההוצאה הישירה שנחסכה. אלו הם כמובן נתונים שאין ביכולתי לשערך או לכמת במספרים, מאחר שעדיין אין במערכת ידידים איסוף של תנאי ההעסקה והשכר של המסתייעים…

מלבד זאת, לדברי מומחה לתשתיות, כל חילוץ רכב מכביש, חוסך הון רב בעצם מתן האפשרות להתקדמות התעבורה, ומניעת פקקים בדרכים. גם זהו נתון שכמעט בלתי אפשרי לאמוד שוויו.

חיסכון של יותר מ-6 מיליון שקלים

כדי לקבל תמונה רחבה, קיבלתי את הנתונים מחודשי החופש, יולי אוגוסט, בהם העם בדרכים ובכבישים, ובשל כך, המספרים המדהימים.

אז אם גם אתם נסעתם בכבישי הארץ בימי החופש, סביר להניח שבאחד משלושה כבישים בכיוון נסיעתכם נתקלתם במתנדב שעסוק בסיוע לנהג או נהגת שנתקעו בצד הדרך – ללא כל תמורה.

הסטטיסטיקה חסרת התקדים שאחשוף כאן בפניכם, מייצגת את הפנים היפות של ישראל ומגלה טפח ממעצמה של כוח, נתינה ועזרה לזולת, שבנויה לתלפיות מ־18,000 לבבות מתנדבי ארגון החסד הגדול 'ידידים – סיוע בדרכים'.

בניתוח מדויק של המערכת במוקד הטלפוני של ארגון ידידים ועיבוד הנתונים, מתגלה כי חופשת קיץ 2019 הסתיימה עם מספר הקריאות הגדול ביותר שהתקבל אי פעם במוקד מאז הקמת הארגון.

37,530 – זו הכמות הבלתי נתפסת של האירועים שטופלו על ידי כונני 'ידידים' ברחבי הארץ במהלך 54 ימי חול, בחודשים יולי-אוגוסט 2019. מתוכם, 644 קריאות חירום המוגדרות כסכנת חיים או פיקוח נפש, כגון חילוץ פעוטות מרכב נעול או חילוץ ממעלית תקועה.

חשוב לדעת, כי אלו הם רק האירועים שטופלו. יש בערך פי ארבע פניות למוקד הנפתרות בהדרכה טלפונית, או מופנות לגורמים אחרים, מאחר ואין לארגון את הכלים המתאימים או שאין מתנדב פנוי בסביבה.

התפלגות סוגי האירועים היא כך:

18,776 נהגים שנעזרו בכבלים. שווי השירות במחירים הזולים ביותר בשוק, הוא קרוב לשלושה מיליוני שקלים.

9,566 קריאות לסיוע בפנצ'ר. תרומת כמיליון וחצי שקלים לחברה.

2,759 רכבים נעולים נפתחו. כחצי מיליון שקלים.

2,454 רכבים 'לגמו' שמן, מים או דלק. כ-370,000 שקלים.

1,343 בקטגוריית סיוע חריג, שלא ניתן להעריך את שוויה, מאחר ומדובר במגוון רחב של שירותים, אולם מן הסתם גם הוא שווה מעל למאה אלף שקלים. לדוגמא, ילד עם אוטיזם התקוע בפקק בכביש ואינו רגוע ומגיע אליו אופנוען עם ממתק שהוא אוהב, או משפחה שמגלה בדרך לטיול שמזוודת בגדי התינוק נשארה ליד הבית ומתנדב שיוצא גם הוא לאותו כיוון אוסף ומביא עבורם וכדו'.

ב-768 כלי רכב טופלה נעילת קודן. 200 אלף שקלים.

660 נהגים התחפרו בחול או בבוץ ונזקקו לחילוץ באמצעות יחידת הג'יפים של ידידים. כ-300,000 שקלים.

וגם זה קרה בתקופה הזו: 560 קריאות של אזרחים שננעלו מאחורי דלת טרוקה בבית. גם במקרים אלו הגישו מתנדבי ידידים סיוע בתוך פרק זמן ממוצע של 3 דקות מרגע קבלת הקריאה. שווי השירות לציבור, נאמד גם הוא בכרבע מיליון שקלים.

סך החיסכון למשק בחודשי יולי אוגוסט עומד יחד על 6,220,000 שקלים (!).

עזרה ראשונה, 'לא רפואית'

ישראל אלמסי מנכ"ל הארגון, בן 33 נשוי ואב לארבעה ילדים, מתנהל בשני כובעים במשרה מלאה. ישראל מנהל לפרנסתו פרויקטים באחת מחברות האשראי המובילות, ובכובע השני מנהל לפרנסת נשמתו "עזרה ראשונה לא רפואית" כהגדרתו.

"אני מנהל מפעל חילוצים ממעליות, איתור נעדרים יחידת ג'יפים. פריצת דלתות נטרקות, כבלים ותקרים בכבישים וכדומה. מוקד רב קוי המאויש 24/6 ב-350 מוקדנים. יש גם פרויקטים של התנדבות במסגרת 'מחויבות אישית' בבתי ספר ויש לנו גם פרויקט מיוחד עם נוער המכונה 'בסיכון' (ישראל מגחך, אם אלו הנערים בסיכון, אנחנו במצב נהדר). רק בבני ברק, יש לנו מעל 150 נערים המוגדרים 'בסיכון', הרבים אחד עם השני מי יענה לשיחה ויתפעל את האירוע.

"נכנסתי לזה כשאני בעצמי נתקעתי לפני שמונה שנים באיזה יום חורפי וגשום בחמש לפנות בוקר, עם כבלים בלי מישהו שיעביר לי. אני לא כועס על בעלי הרכבים שערו שם ולא עצרו. בזכותם, מאותו יום זו ההיסטוריה והמנוע שלי.