פורסם דוח המבקר 2018 – סיכום

מבקר המדינה מוסר את הדו"ח ליו"ר הכנסת. צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

הסדרת השימוש באופניים חשמליים במרחב העירוני. על פי נתוני המשטרה, בשנים 2013 עד 2016 נהרגו 76 אנשים בתאונות אופניים, אופניים חשמליים וגלגינועים וכן אושפזו בבתי החולים 7,852. 50% מהנפגעים היו ילדים עד גיל 14. (למרבה הצער גם בעת האחרונה, היו הרוגים ופצועים). מדובר בטיפול לקוי של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתת את דעתם בדחיפות לממצאי הדוח ולקבל החלטות אסטרטגיות בנוגע לאופן טיפולם בעניין. אין לקבל מצב מתמשך שבו משרד הכלכלה ומשרד התחבורה מטילים זה על זה את האחריות לפיקוח ולאכיפה.

משרד הבריאות אינו נאבק בתופעת העישון. עוד פרק ביקורת שעוסק באיכות חיים והסכנה לבריאות, הינו משרד הבריאות על פי ארגון הבריאות העולמי, העישון הוא גורם המוות השכיח ביותר הניתן למניעה. תוחלת החיים של מעשנים נמוכה ב-10 עד 13 שנים בממוצע מזאת של בני אדם שאינם מעשנים. בישראל נפטרים בכל שנה כ-8,000 איש ממחלות הנגרמות מעישון. בביקורת נבדק המאבק של גורמים שונים, ובראשם משרד הבריאות, בתופעת העישון. עלו ליקויים בתחומים שונים, ובהם מיסוי מוצרי הטבק, החקיקה בנושא העישון, אכיפת החוקים הקיימים, הסברה וחינוך בעניין נזקי העישון. גם משרד החינוך אינו נאבק בנחישות בתופעת העישון ופעילותו בנושא מצומצמת.

אחת האוכלוסיות השבריריות וחסרות הישע הם נכי הנפש. הפרק מערך האשפוז בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש מצטרף לסדרת דוחות שעסקו בסוגיה זו, ואשר העלו ממצאים חמורים בנוגע לטיפול בנכי הנפש, בשיקומם ובשמירה על זכויותיהם. חמור שמשרד הבריאות לא פעל להסרת רבים מהליקויים שעלו בדוחות קודמים ואשר מסכנים את המאושפזים וצוותי הטיפול במחלקות הפסיכיאטריות. אין די בפעילויות המעטות שנקט משרד הבריאות כדי לצמצם את הפערים העצומים שנפערו במהלך 25 השנים האחרונות. מבקר המדינה ממליץ על הקמת ועדה ציבורית שתדון בתכנון מערכת בריאות הנפש בישראל ובחיזוקה מתוך שמירה על זכויות המטופלים.

הרוגים בתאונות עבודה בענף הבניה. רשם הקבלנים אינו נוקט במשך שנים צעדים כנגד אלפי קבלנים שפועלים בענף בלא שהם רשומים כחוק; מינהל התכנון במשרד האוצר, שעליו הוטל לפני יותר מעשור להוביל הקמת מכוני בקרה ולפעול להתקנת תקנות קוד הבנייה, טרם עשה כן; הפיקוח על אתרי הבנייה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה לוקה בחסר במידה רבה, והמציאות בתחום תאונות העבודה בענף זה עגומה.

הרבנים נמצאים בחו"ל ללא דיווח. משרד לשירותי דת – היעדרויות לא מדווחות של רבני ערים לצרכי נסיעות לחו"ל וליקויים נוספים בהתנהלותם האישית: 22 מכלל 95 רבני הערים נמצאו מרבים בנסיעות לחו"ל. חלקם שהו בחו"ל תקופות ארוכות מאוד, עד כדי מאות ימים, בנסיעות שלרבות מהן לא הייתה זיקה לצורכי תושבי העיר. שמונה מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות נסעו בתדירות גבוהה במיוחד – בארבע וחצי השנים האחרונות נסעו עשרות פעמים לחו"ל (אחד מהם נסע 87 פעם); ותשעה מהם שהו בתקופה זו בחו"ל יותר מ-26 יום בשנה בממוצע – המכסה השנתית של ימי החופשה המוקצים לרבנים.

14 מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות שנאספו נתונים לגביהם (כשני שליש) דיווחו למועצה הדתית על פחות מ-80% מימי היעדרותם לצורך נסיעות לחו"ל, וממילא ימי ההיעדרות – שלא במסגרת התפקיד – לא נספרו במניין ימי החופשה שניצלו. שלושה רבנים לא דיווחו על נסיעותיהם כלל.

השווי הכספי של ימי ההיעדרות ש-12 רבני הערים מרבי הנסיעות לא דיווחו עליהם כנדרש בתקופה שנבדקה עומד על קרוב ל-1.3 מיליון ₪. בעקבות הביקורת הודיעו תשעה רבני ערים ויושבי ראש מועצות דתיות כי הם נערכים להשבת ימי חופשה שלא דווחו או שנרשמו ביתר, בהיקף כספי שמסתכם בכ-535 אלף ש"ח.

לא גובים חובות. היקף החובות הרשומים במאזן המדינה, בסך כ-55 מיליארד ₪, הוא רק חלק קטן מכלל  החובות למדינה, שהביקורת העלתה כי אין מידע מלא עליהם. היקף חובות גדול במיוחד יש לרשות המסים, למוסד לביטוח לאומי, למשרד הבריאות, לרשות מקרקעי ישראל, למשרד הכלכלה והתעשייה ולכמה חברות ממשלתיות. בשנת 2013 התקבלה החלטת ממשלה שנועדה להעמיק את פעילות גביית החובות בממשלה. ההחלטה לא קויימה בעיקרה. אף שידוע שיש לטפל בדחיפות בגביית החובות, שרבים מהם עלולים להתיישן. היועץ המשפטי לממשלה קבע הנחייה בדבר הפעלת הליכי גבייה מנהליים שנועדה לאפשר גבייה של חלק מחובות העבר שטרם הוחל בגבייתם, ואולם אגף החשכ"ל לא הנחה את חשבי המשרדים לפעול מיד לאיתור ולמיפוי של החובות שבסכנת התיישנות. למעשה, אין כל דרך לדעת מהו היקף החובות שאבדה האפשרות לגבותם. כשמשרדי הממשלה הממונים על נקיטת הליכים לגביית חובות אינם עושים כן, הדבר פוגע בהכנסות המדינה ובעקרון השוויון.