עו"ד ברק כהן פרש מהמאבק נגד דרכי הגבייה של הבנקים

הודעתו של כהן. צילום מסך פייסבוק

ברק כהן היה הילד עם האצבע בסכר. בתקופת המחאה החברתית כהן, עו"ד במקצועו, לקח את הדברים צעד אחד קדימה. הוא הפגין ויש שיאמרו הטריד את ראשי המערכת הבנקאית במחאה על התעמרותם בחייבים.

פעילותו עוררה ביקורת רבה בשל מה שהוגדר ירידה לחייהם של אנשים או "פעילות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין". ברק לא התרגש. הוא טען שוב ושוב שפעילותו נמצאת בגבולות חופש הביטוי וכי הוא אינו פועל בשום צורה שהיא באלימות או בניגוד לחוק.

עוד אמר ברק כי הוא אינו טוען שאין להחזיר חובות, אלא מתכוון למחות על ההתנהלות הדורסנית של הבנקים נגד החייבים. בראיונות אמר: "אני רוצה שהם ירגישו מה שהאזרח הפשוט מרגיש כשבאים אליו הביתה". והבליט את ההבדל בין אזרחים מן השורה שחייבים כמה אלפי שקלים לבנק ובין הטייקונים שחייבים מאות מיליונים וזוכים לתספורת וליחס שונה לחלוטין.

פעילותו הביאה את "באים לבנקאים", אך גם את רשויות החוק שהצרו את צעדיו. גוגל ופייסבוק הסירו את עמודיו. בתי המשפט הרחיקו אותו שוב ושוב מבתיהם של הבנקאים והוא זכה לתביעות ומעקבים למכביר.

לפני ימים אחדים נשבר כהן והודיע בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא פורש סופית מהמאבק שהתיש אותו אך לא התיש את הבנקים. "חשבתי להתפוגג לאטי. לגלוש, יום אחר יום, הרחק מענייני הכלל. מבלי שאיש ישים לב. איש לא ישים לב. איש לא שם לב. ממילא נחשבתי להצגה עבור הצופים מהצד ולמשימת סיכול בעבור פקיד כלשהו. הצגה לזה או משימת סיכול לזה ? לא למען זאת הקרבתי. אינני קורבן. מעולם לא הייתי. לא אהיה", כתב כהן והבהיר: "לא היה לי סכסוך עם איש. אין לי סכסוך. גם לא עם מי שפעלתי מולם או מולן".

כהן הבהיר כי הבין שהציבור אינו מעוניין בתיקון הבעיות. "תלונות וטרוניות אינן שאיפות מהפכניות. גם לא מחיאות כפיים סוערות מהיציע על פעולות נגד המשטר. רבים מדי המבקשים את פתרון עניינם האישי תוך התנגדות חריפה לפתרון יתר הבעיות. לא הובנתי כהלכה. אולי גם לא הסברתי כהלכה. אולי גם לא ניתן היה אחרת. אינני האיש הצועק במגאפון על אנשים. הייתי דבר אחר. אולי יבוא יום בו אובן כדבעי. אך יום זה טרם הגיע. אין לי טענות כלל. גם לא אכזבה. שמחתי בדרכי. אני עדיין שמח. לא הפסדתי דבר. הרווחתי המון. לא ניתן להעריך את מה שספגתי במסע הזה".

הוא התייחס למאבק שהתנהל מולו וכתב: "במסדרונות הלאה, ימשיך השלטון ויכה, אבל בי פחות. אני אסתדר. הקב"ה שמר עלי תמיד. הפריבילגיות והמתנות שקיבלתי חסמו תמיד כל פגיעה בי. והיו ניסיונות רבים לפגוע. מצבי שלי לעומת זאת רק הלך והשתפר".

האמת היא שרבים סבורים כי כהן הניח מבלי משים את התשתית לשינויים רבים בתחום האכיפה והגבייה והעניק רוח גבית לחברי כנסת שביקשו לשנות את המציאות בה מתעמרים גופים גדולים בחייבים קטנים. הוא אמנם פרש, אך דבריו לא נפלו על אוזניים ערלות. כך או כך, חמש שנים אחרי המחאה החברתית, כהן כבר לא כאן.