פיצוי בסך 45 אלף שקל ללקוי ראיה

בית הדין לעבודה בתל-אביב העלה את הרף וקבע כי על מעסיקים לעשות מאמץ אקטיבי להתאים את מקום העבודה לאנשים בעלי מוגבלויות המבקשים להתקבל לעבודה

צילום אילוסטרציה- חן לאופלד

פסק דין שניתן בתביעה שהגישה 'הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות' במרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, יוצר תקדים מיוחד במינו. בית הדין לעבודה קובע כי על מעסיקים לעשות מאמץ אקטיבי על מנת לבצע התאמות עבור אדם עם מוגבלות שמבקש להתקבל למקום העבודה.

התובע – הישאם חושאן – סובל מעיוורון, אך למרות זאת הוא בעל תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה ובעל תואר שני בגרונטולוגיה (לימודי זקנה). הוא עובד בהוראה בשנים האחרונות ואף זכה בתואר "מורה מצטיין" בשנה הקודמת.

התובע הגיש מועמדות לתפקיד סוקר טלפוני אצל החברות 'שילוב ישראל אוליניק בע"מ' ו'מדגם ייעוץ ומחקר בע"מ' (כל אחת בנפרד). אלו הן חברות המבצעות בין היתר סקרי דעת קהל בתחומים שונים. אולם מועמדותו של התובע למשרות אלו נדחתה בשלבי ראיון מקדמיים.

במהלך ניסיונותיו של התובע להתקבל לעבודה אצל החברות הנתבעות, הסביר להן התובע כי בשל עיוורונו הוא זקוק להתקנת תוכנה המנגישה את הכתוב על צג המחשב. חרף זאת, סירבו החברות לבצע את ההתאמה עבור התובע, ואף סירבו לבחון את אפשרות התקנת התוכנה על גבי מחשביה בשל "חשש שהתוכנה אינה מאובטחת".

החברות כלל לא בחנו את אפשרות התקנת התוכנה על מחשביהן באופן רציני ומעמיק, גם לאחר שהתובע הבהיר כי באפשרותו לספק להן את התוכנה וכי מדובר בתוכנה שנעשה בה שימוש נרחב, בין היתר במשרדי ממשלה ובחברות מובילות במשק.

פסק הדין שניתן השבוע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ערך ניתוח מפורט של חובת ההתאמות הקבועה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, והדגיש כי על המעסיק לעשות מאמץ אקטיבי על מנת לבחון את התאמתו של המועמד עם המוגבלות למקום העבודה, טרם קביעת הכשירות של המועמד לתפקיד, וטרם שיבחן אם ההתאמה מטילה עליו נטל כבד מדי.

עוד קבע בית הדין כי על כתפי המעסיק רובץ הנטל להוכיח שעשה מאמץ אמיתי לערוך את ההתאמות הנדרשות וכי ביצוען היה מטיל עליו נטל כבד מדי. לבסוף, קיבל בית הדין את התביעה ופסק פיצוי בסך 45 אלף שקל לטובת התובע.

עורכות הדין דנה ברכפלד ודנה גינוסר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות אמרו כי פסק הדין "מהווה אבן דרך חשובה בשילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, בפרט בהתייחס לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, אשר שיעור העסקתם נמוך במיוחד. פסק הדין נושא בשורה לא רק לציבור האנשים עם מוגבלות אלא גם למעסיקים, החוששים להעסיק אדם עם מוגבלות או תוהים האם וכיצד הדבר אפשרי.

"למעשה, כיום אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה מסוגלים לבצע בהצלחה כמעט כל תפקיד, ודאי תפקידים הכרוכים בשימושי מחשב. על כן, בית הדין מסיר בקול צלול וברור את מחסומי הבורות והדעה הקדומה וקובע כי אין להניח מראש כי אדם עם מוגבלות אינו כשיר לבצע תפקיד זה או אחר".

 

אליה וקוץ בה

פרשנות | חיים מאיר

בית הדין לעבודה מותח את החבל ומרחיק את בעלי המוגבלויות מהסיכוי למצוא עבודה. בפסק דינו של ביה"ד לעבודה בתל-אביב, שהעניק לתובע לקוי ראיה פיצוי בסך 45 אלף שקל בשל סירובם של מעסיקים להתאים עבורו את מקום העבודה, עוד בטרם התקבל לעבודה, עלול בית הדין הנכבד "לשפוך את התינוק עם המים" ולגרום למעסיקים "לסגור" משרה כאשר הם נתקלים בבעל מוגבלות הבא להתראיין לאותה משרה.

לו היה בית הדין מסתפק בפסק דין דקלרטיבי, היה הדבר עשוי להוות מסר חינוכי עבור מעסיקים בעלי מודעות חברתית. אך ה"פיצוי" הגבוה וחסר התקדים, למי שלא עבד אף לא יום אחד ואף לא עבר את מבחני המיון ואת ראיון העבודה, עלול להרתיע מעסיקים רבים בעתיד מקבלת בעלי מוגבלויות לעבודה. חבל.

 

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה