פרשת איקיוטק הפכה לחוק שאושר לקריאה שנייה ושלישית

סוף לשיטת מצליח. חסון צילום : Miriam Alster , פלאש 90

הצעת החוק של חברי הכנסת יואל חסון (התנועה), משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה) ומיקי לוי (יש עתיד), שזכתה לכינוי חוק איקיוטק, אושרה היום בועדת הכלכלה ותעבור לקריאה שנייה ושלישית במליאה בימים הקרובים.

מטרת החוק להגן על צרכנים מפני הליכי גבייה אגרסיביים ב"שיטת מצליח", כפי שנחשף בעבר בפרשת איקיוטק בה הפעילה החברה הליכי גבייה דורסניים מול אלפי אזרחים שחלקם נכנעו ושילמו לחברה מאות ואלפי שקלים, לטענתם, שלא כדין.

החוק מסדיר את האופן בו עסקים יודיעו לצרכנים על קיום חוב שלא שולם על ידם. עוד בטרם יוכלו עסקים הטוענים לקיומו של חוב לשלוח לצרכן התראות מאיימות או לגבות מהם הוצאות גבייה שונות, יהיה עליהם לספק לצרכנים הודעת חוב מסודרת ומפורטת שמסבירה את מקור החוב. בנוסף, יחויבו החברות לצרף, לבקשת הצרכן, אסמכתאות לעצם ההתקשרות שבגינה נדרש החוב.

במהלך דיוני וועדת הכלכלה בראשות חבר הכנסת איתן כבל (עבודה), הוחלט להוסיף לחוק סעיף סנקציה שמבטיחה שאם עסק יפתח נגד הצרכן בהליך משפטי בטרם שלח התראת חוב, הוצאות המשפט והגבייה יחולו עליו ולא על הצרכן.

כמו כן הוחלט לתת בידי הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן במשרד הכלכלה, סמכות להטיל עיצומים כספיים על עסקים שיפרו את החוק. עוד נקבע כי נטל ההוכחה על שליחת התראת החוב יוטל על העסק. אך ההתראה תוכל להישלח לצרכנים במגוון דרכים: בדואר, במסרון או בדואר אלקטרוני.

חה"כ חסון, מי שיזם את החוק, אמר היום עם אישורו לקריאה שנייה ושלישית: "היום הכרזנו סוף לעושק הצרכנים בתחום גביית החובות. במהלך הדיונים עמדנו בלחצים רבים מצד חברות גדולות שביקשו לדלל את החוק מהתוכן שלו ובעיקר מההגנות הרבות שנתנו לצרכן בחוק זה"