באוכלוסיה הכללית מדובר על 10% שמחזיקים בדירה נוספת • כמה עולה סעיף הדיור למשפחה חרדית, והאם לציבור החרדי יש יותר דירות בבעלות מאשר הציבור הכללי?
שאול כהנא 19.09.2016
משקל גדול של חרדים מחזיקים ביותר מדירה אחת. צילום: נתי שוחט | פלאש 90 התוכנית של שר האוצר משה כחלון למיסוי בעלי 3 דירות ויותר, מגיעה בימים אלו לדיונים בכנסת. באוצר חוששים מאוד מוועדת הכספים בראשות משה גפני, שכבר התבטא נגד החוק.
שלא לציטוט, כך לפי הפרסום ב'גלובס', מדברים שם על המשקל הגדול של חרדים המחזיקים ביותר מדירה אחת, ומפעילים לחץ על הפוליטיקאים החרדים להכשיל את המהלך. נתוני שנתון החברה החרדית בישראל מגלים כי שיעור החרדים בעלי יותר מדירה אחת אמנם קטן מהאוכלוסיה הכללית בישראל, אולם מגמת רכישת הדירות הנוספות במגזר החרדי צברה תאוצה בקצב מסחרר בשנים האחרונות.
על פי הנתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, בשנת 2003 החזיקו 9% מהיהודים הלא חרדים דירה נוספת בבעלותם – שיעור שטיפס ל-10% בשנת 2014 (בכלל האוכלוסיה בישראל מדובר על 9% שיש בבעלותם יותר מדירה אחת). בקרב האוכלוסיה החרדית, רק 3% החזיקו בדירה נוספת בשנת 2003 – שיעור שקפץ ל-7% בשנת 2014.
עוד עולה לפי הנתונים, בעוד שהחרדים מוציאים 3,607 שקל על דיור בחודש ממוצע, הרי שבציבור הכללי ההוצאה החודשית הממוצעת על דיור עומדת על 3,932 שקל. אולם, באופן יחסי, מתוך סך ההוצאות הכלליות של משק הבית, סכום זה מהווה אחוז גבוה יותר של הוצאה על דיור (29% מול 25%), בשל העובדה הפשוטה שההוצאות החודשיות נמוכות בהרבה אצל משקי הבית החרדים לעומת משקי הבית בציבור הכללי: 12,511 שקל לעומת 15,638 שקל בהתאמה.
"אצל החרדים", מסבירים במכון החרדי למחקרי מדיניות, "מתעצבת המגמה של חזקת בעלות על דירה גם מהסדרי הנישואין ורכישת דירות לזוג הצעיר. זאת לצד פעילות קהילתית המעודדת בעלות על דירות". בסופו של דבר, למרות שמשק בית חרדי מכניס פחות ממשק בית שאינו חרדי הרי ששיעור בעלי הדירות דומה (כ-75%).