מכסת ימי החופשה תגדל

בין הזמנים לא יוארך. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

תיקון חדש לחוק חופשה שנתית, יגדיל את מכסת ימי החופשה השנתית לעובד. חוק חופשה שנתית קובע את אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד. כיום, עובדים העובדים חמישה ימי עבודה בשבוע זכאים לעשרה ימי עבודה (ימי עבודה, לא כולל שישי-שבת) כחופשה בגין כל שנה מארבע השנים הראשונות לעבודתם אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד. מהשנה החמישית ואילך זכאים העובדים לימי חופשה שנתית רבים יותר.

הצעת חוק שעברה לאחרונה כחוק בכנסת, מסבירה כי החוק דורש שינוי ועדכון. על פי דברי ההסבר, שוק העבודה השתנה מהותית מאז שנות החמישים בהן נחקקו בישראל חוקי העבודה. בעוד שבעבר מרבית העובדים נותרו באותו מקום עבודה שנים רבות, כיום עובדים עוברים ממקום עבודה אחד למשנהו בתכיפות רבה. מחקרים מצביעים על כך שעובדים עד גיל שלושים וחמש מחליפים מקום עבודה בממוצע כל 4.6 שנים ורק 58% מבני שלושים וחמש ומעלה עבדו במקום עבודה אחד בעשר השנים האחרונות.

התיקון שאושר בקריאה שנייה ושלישית, מגדיל את מספר ימי החופשה השנתית לעובדים שצברו ותק שבין שנה לארבע שנים, וכך – על פי דברי ההסבר לחוק – יצמצם את הפער בין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג במרבית מדינות ה־OECD (עשרים יום בממוצע) ובין מספר ימי החופשה המזערי הנהוג בישראל.

על פי המחוקק, הוספת ימי חופשה שנתית כאמור, תאפשר להתמודד גם עם הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך ובין ימי העבודה במשק, המכביד מאוד על עובדים שהם הורים לילדים. התיקון קובע כי החל מהראשון ליולי ועד ה-31 לדצמבר הקרוב, תעמוד הזכאות המינימאלית של עובדים המועסקים חמישה ימים בשבוע, בארבע שנים הראשונות, על אחד-עשר ימי חופשה שנתית. והחל מהראשון לינואר הקרוב, תעמוד הזכאות המינימאלית של עובדים המועסקים משך חמישה ימים בשבוע, בארבע שנים הראשונות, על שנים-עשר ימי חופשה שנתית. השנים האחרות יוותרו ללא שינוי.

לשירותכם, מצורפת טבלה המסכמת את מספר ימי העבודה בתשלום להם זכאים עובדים המועסקים משך חמישה ימים בשבוע