"תכנית לא שוויונית"; פתאום הן נזכרו לעתור נגד תמ"א 38

חולדאי וביבס. צילום: הדס פרוש & מרים אלסטר | פלאש 90

מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 ועוד עשרים רשויות מקומיות, עתרו לבג"צ נגד תיקון 3/א לתמ"א 38 בטענה כי התמ"א החדשה יוצרת תופעה של העברת עושר מכלל האוכלוסייה, ובפרט זו שידה אינה משגת והיא תלויה בשירותים ציבוריים, לטובת בעלי הדירות היקרות, האמידים יותר.

העותרים טוענים כי תכנית המתאר הארצית תמ"א 38, שהחלה דרכה כתכנית להתמודדות עם הצורך בחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, הפכה למנגנון ממשלתי של "התחדשות עירונית". בכך, לדבריהם, חורגת התכנית מיעודה.

בעתירה נטען כי התיקון החדש מרחיב את זכויות הבניה הרבה מעבר לגבול המימון הנדרש לצורך חיזוק המבנים. ככל שתיקוני התמ"א מגדילים את תוספות הבנייה האפשריות, באופן אחיד וללא דיפרנציאציה בין דירות שערכן גבוה לדירות שערכן נמוך, מתעצמת ומחריפה העברת העושר מכלל האוכלוסייה לבעלי הדירות היקרות.

יושב ראש השלטון המקומי, חיים ביבס, שמכהן בתפקיד ראש עיריית מודיעין מכבים-רעות, אמר היום: "תמ"א 38 כבר מזמן לא משמשת כתכנית למיגון מבנים, אלא כתכנית האהובה על יזמים. בפועל, התכנית משנה את המרקם העירוני ולא מהווה תחליף להתחדשות עירונית מקיפה. התיקון החדש לתכנית, מעניק זכויות בניה נרחבות ולא נותן מענה לתשתיות הנלוות שיש לחזק לצד הפרויקטים".

ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, שמכהן כיושב ראש פורום חמש-עשרה הרשויות העצמאיות, התייחס גם הוא לתיקון ואמר כי "תמ"א 38 במתכונתה הנוכחית יוצרת עיוות חברתי וכלכלי קשה. בחסות הכנסת והממשלה, מעשירים את היזמים ובעלי הדירות האמידים באזורי הביקוש, על חשבון כלל הזוגות הצעירים חסרי הדיור והציבור הרחב שיסבול ממחסור בתשתיות ומבני ציבור. אנחנו מבקשים מבית המשפט לעצור את התהליך המחמיר את הפערים החברתיים בישראל, שגם כך הם מהגבוהים בעולם, ואשר פוגע קשות בתכנון האורבאני".

הרשויות זועמות על העובדה שהתיקון מרחיב את הפטור מהיטל השבחה ומשמעותו נטל נוסף על כתפי העיריות. לטענתן, התמ"א במתכונתה הנוכחית, מתעלמת מכל העקרונות של תכנון ראוי וכופה על היישובים העירוניים תוספת גורפת של יחידות דיור, ללא שיקול דעת, בחינה ומחשבה הנגזרת מתנאי המרחב. כאילו לא די בכך, בשל הפטור מהיטל השבחה היא מונעת מהרשויות המקומיות – שמופקדות על אספקת השירותים הציבוריים – מקור מימון עיקרי להקמת מבני ציבור ופיתוח שירותים ציבוריים.

בעתירה נכתב כי תיקון 3/א הרחיב את הפטור מהיטל השבחה בגין תוספות בנייה לפי תמ"א 38 הרבה מעבר למה שיש בו צורך לעידוד חיזוק מבנים. פטור זה פוגע בכלל תושבי העיר, ובמיוחד בשכבות החלשות. הוא מעצים את העברת העושר מכלל האוכלוסייה לטובת בעלי הדירות היקרות, שהגדילו בזכות התמ"א את עושרם עוד יותר, אך לא יידרשו להשתתף בהוצאות הרשות המקומית לפיתוח שירותים ציבוריים שאין להם מימון ייעודי.

במילים אחרות, רק עכשיו החלו ברשויות המקומיות לקלוט את היקף הנזק של תמ"א 38 למרקם האורבאני. בעבר, כאשר היו מי שביקרו את התכנית, טענו ראשי ערים שזו הדרך לחדש שכונות מזדקנות. עתה טוענים ראשי הערים כי תמ"א 38 פוגעת במיוחד בשכבות החלשות שסובלות הן מצפיפות בלתי נסבלת והן מהידרדרות ברמת השירותים הציבוריים, בשל הפטור מהיטל השבחה.

הטענה המרכזית שעומדת ביסוד העתירה נוגעת לעיקרון השוויון. העותרים טוענים כי התכנית בלתי שוויונית בעליל. בחתך כלל ארצי, היא מעניקה הטבות כלכליות באופן בלתי שוויוני, בעיקר לאוכלוסיה המבוססת; בחתך פנים רשותי, היא גורמת לפגיעה בשכבות החלשות, לצורך אספקת שירותים ציבוריים לשכבות החזקות יותר יחסית.

את האשמה תולים העותרים בהתנהלותו של מינהל התכנון שעבר ממשרד הפנים למשרד האוצר, "ולפיכך מתמקד בעיקר בהיבטים "אוצריים" של הורדת מחירי הדיור. מה שאומר לוותר עד כמה שניתן על השלב התכנוני של יחידות דיור, אם בדרך של חקיקה, אם בדרך של ועדות מיוחדות, ואם בדרך של תכנית כמו תמ"א 38. מגמה זו ככל הנראה תימשך עד אשר יבוא בית-המשפט ויאמר – לא עוד! העותרים מבקשים מבית המשפט לעשות כן בעתירה זו".