הכביש לא שייך להולכי הרגל. הוא שייך לכלי הרכב. מיעוט האכיפה בתוך הערים מאפשר להולכי רגל רבים מידי לסכן את חייהם בנתיב התחבורה ולשמש דוגמא שלילית לילדיהם. הורים יקרים. אנא, זכרו את האחריות המוטלת עליכם
אבי קנטרוביץ' 07.08.2016
חצייה נכונה? אילוסטרציה. צילום: אנה קפלן, פלאש 90 בשבוע הקודם הצגנו נתונים המצביעים על חומרת המצב מבחינת היפגעות הולכי הרגל בכבישים. לצערנו כמעט שאין היום פעילות אכיפה בתוך הערים, והולכי הרגל מנצלים זאת ומתייחסים לכביש כאל שטח פרטי שניתן לעשות בו הכול ללא מתן דין וחשבון.
בדרך כלל לא רואים שוטרים ברחובות הערים וממילא לא נתקלים בשוטרים הרושמים דו"ח על סיכון חיים (של הולך הרגל) והתנהגות המנוגדת לחוק. אנו פוגשים אנשים בוגרים שרומסים את החוק ברגל גסה.
החוק רואה בהולך הרגל את אחד ממשתמשי הדרך המחויב להתנהג בדרך על פי ההוראות הכוללות: אחריות, שיקול דעת, ערנות, אי לקיחת סיכונים, ועוד… אך במציאות הולכי רגל חוצים ברמזור אדום, מנצלים כל מקום לחצות את הכביש, גם אם המקום הנבחר מהווה סכנה לעצמם.
חלק מההורים מכינים גם את הדור הבא לזלזול בחוק וללקיחת סיכוני חיים. במקום שיהיו דוגמה אישית לילדיהם, הם מכניסים את הילדים למצבי סכנה מיידיים (גם בתוך הרכב וגם בחציית כבישים).
אנו קוראים להורים: תנו דוגמה אישית לילדיכם, אל תחצו במקום אסור, הדריכו את ילדיכם להתנהג עפ"י החוק ולהפעיל שיקול דעת. הציגו להם מצבים מורכבים בכביש ואפשרויות להתמודד עם מצבים אלה.
אנו קוראים לגורמי האכיפה "לתפוס את נושא הולכי הרגל" בידיים. להפגין נוכחות במקומות מסוכנים, להדריך הורים וילדים ולהעניש בחומרה את מי שמזלזל בחוק וגורם ישירות למצבי סכנה בכבישים.
נזכיר שוב: הכביש שייך לכלי הרכב ולא להולכי הרגל. מכאן האחריות המוטלת עלינו בכל פעם שאנו יורדים לכביש.
—