אם תתפתח מלחמה בצפון מול חיזבאללה: התרחיש הדרמטי ל-2024

עיתונאים זרים בנקודת תצפית בלבנון | | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, בהובלתו של פרופ' צבי אקשטיין, בשיתוף Mind Israel, בהובלתם של אלוף (במיל.) עמוס ידלין ואלוף (במיל.) גיורא איילנד, יוצאים עם נייר מדיניות חדש ומקיף הסוקר את השפעות הלחימה על כלכלת ישראל ומציג את צעדי המדיניות הנדרשים, בדגש על תרחיש בו הלחימה בצפון מתעצמת והופכת למלחמה.

בתרחיש הבסיס בניתוח שהוצג כבר בסוף אוקטובר, המביא בחשבון המשך המלחמה מול עזה והמשך פעילות צבאית ביטחונית בזירה הצפונית מול חיזבאללה כפי שנעשה בשבועות האחרונים, התחזית היא כי המשק יצמח ב-2024 בכ-0%-1% בלבד, כך שתחול ירידה של כ-1%-2% בתוצר לנפש. תרחיש זה נחשב לאופטימי שכן הוא מניח כי עד סוף 2024 תשלל יכולתו הצבאית והשלטונית של החמאס וכן שיהיה הסכם מדיני שייצב ביטחונית את הצפון. החוקרים מדגישים כי בהתנהלות תקציבית מקצועית ואחראית שתוודא כי הגרעון לא יעלה על 5% בכל אחת מהשנים 2023- 2024, צפוי יחס החוב לתוצר בסוף 2024 לעמוד על כ- 69-70 אחוז – שזהו גבול עליון של יחס החוב לתוצר איתו סביר שישראל יכולה להתמודד ללא הפחתת דירוג.

בתרחיש המביא בחשבון התפתחות לחימה בצפון ברבעון הראשון של 2024 תחזית מכון אהרן היא כי צמיחת התוצר ב-2024 תהיה מינוס 2%, עם תחזית לגרעון ב-2024 של כ- 6.8% ויחס חוב תוצר יהיה בסוף 2024 כ-71.6%. גם תחזיות אלו מניחות התנהלות תקציבית אחראית.

מכיוון שאיום של מלחמה בחזית צפונית קיים, על שר האוצר – כך סבורים החוקרים – לגלות מנהיגות ואחריות כלכלית בכדי למזער את הפגיעה בכלכלה וברמת החיים של אזרחי ישראל ישראל ככל שניתן.

הנייר הינו פרי עבודה משותפת של ראש מכון אהרן פרופ' צבי אקשטיין וחוקרי המכון ד"ר שרית מנחם-כרמי, ד"ר סרגיי סומקין וד"ר עידית קלישר.

התרחישים להתפתחות הלחימה גובשו על ידי צוות חוקרים של Mind Israel, בהובלת עמוס ידלין וגיורא איילנד.

הניתוח הינו חלק מנייר מדיניות כולל של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן בשיתוף Mind Israel הסוקר את השפעות הלחימה על כלכלת ישראל ומציג את צעדי המדיניות הנדרשים כעת ובהמשך.

שמירה על חוזקה כלכלית של המשק

במסגרת הנייר מציגים חוקרי מכון אהרן כי השפעותיה הכלכליות של המלחמה, לפי התרחישים שהוצגו, רחבות היקף וכוללות פגיעה משמעותית בפעילות המקומית ובפעילות הבינלאומית (ייצוא והשקעות זרות), לצד הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה לצריכה ביטחונית ותקציבי חירום לתמיכה במפונים, בנפגעים ובפעילות הכלכלית במשק. כמו כן הם צופים ירידה בהכנסות הממשלה לצד עלייה בהוצאות שתאיים על היציבות הכלכלית של המשק ותסיט אותו מתוואי הצמיחה הגבוהה של השנים האחרונות.

חוקרי המכון מציגים בנייר זה הערכות להשפעת הלחימה על כלכלת ישראל במטרה להמחיש כי המסגרת המאקרו כלכלית בישראל השתנתה מאז הלחימה באופן משמעותי. "לאור המציאות הביטחונית והכלכלית החדשה על קובעי המדיניות מוטלת האחריות לפעול במהירות ובנחרצות להתאמת התקציב ועבודת הדרג המקצועי לסדרי העדיפויות החדשים. ברור כי חוזקתו הכלכלית של המשק היא תנאי הכרחי לשמירה על עצמאותה וביטחונה של מדינת ישראל", הם מזהירים.

החוקרים בוחנים שני תרחשים להתפתחות הלחימה ועל בסיסם הם בונים את האומדנים הכלכליים. על בסיס תרחיש המביא בחשבון לחימה בחזית מול עזה עם פעילות צבאית ממוקדת בגזרת הצפון ובאיו"ש, כפי שמתרחש בשבועות האחרונים – תחזית מכון אהרן היא כי צמיחת התוצר בשנת 2023 תהיה בשיעור של 1.5%, נמוכה משמעותית מתחזית בנק ישראל ערב המלחמה שעמדה על 3.0% ונמוכה אף יותר מצמיחת המשק בשנים 2022-2017 שעמדה על 4.2%. עבור שנת 2024 התחזית היא כי המשק יצמח בכ-0%-1% בלבד, כך שתחול ירידה של כ-1%-2% בתוצר לנפש.

תרחיש של מלחמה בצפון

התרחיש השני, נותן דגש במיוחד על סוגיה שטרם נידונה בהרחבה בתקשורת – ההיבט הכלכלי של תרחיש בו המצב הבטחוני המתוח בצפון מתפתח למלחמה של ממש עם חיזבאללה. תרחיש זה מאופיין במערכה צפונית של כחודש ימים במהלך הרבעון הראשון של 2024 הכוללת מתקפה רחבה של צה"ל נגד חיזבאללה שתגרור תגובה של ירי טילים מאסיבי על יישובי הצפון בישראל. מבחינה כלכלית אנו מניחים עצירה של רוב הפעילות הכלכלית למשך חודש מקו חיפה (כולל) וצפונה, לרבות נמלי חיפה. עצירה זאת מתבטאת בגריעתם של 70% מהעובדים במחוזות חיפה-צפון (1.1 מיליון מועסקים, כרבע מכלל המועסקים במשק) – כלומר כ-780 אלף מועסקים, לפי התפלגות ענפים במחוזות אלו  למשך חודש. אנו מניחים, כותבים החוקרים, כי מערכה זו כוללת פגיעה שאינה חמורה בתשתיות חשמל, כבישים ואזורי תעשייה. לכן לאור פגיעה אפשרית במקומות עבודה, נתיבי תחבורה ויכולת הייצור והתעסוקה; חזרת התושבים במחוזות חיפה-צפון שתתחיל עם סיום המלחמה בסוף הרבעון הראשון של 2024 תהיה מדורגת אל תוך הרבעון השני של 2024. אנו מניחים ירידה מדורגת בכוח המילואים, כאשר ישנו כוח מגויס בסיום הלחימה (רבעונים 2-4) גם כדי לסייע בהתמודדות העורף ושיקום התשתיות.

מכיוון שתחת תרחיש זה, ישראל תוקפת את חיזבאללה רק במהלך הרבעון הראשון של 2024, הניתוח הכלכלי עבור רבעון 4 של 2023 והתחזיות ל-2023 כולה – זהות לתרחיש הבסיס. תחת התרחיש הנוכחי הכולל גם מערכה צפונית, תחזית מכון אהרן לצמיחת המשק ב-2024 היא צמיחה שלילית של 2%. כאמור אובדן התוצר נובע מגריעתם של הנעדרים זמנית מעבודתם ומגיוס כוח מילואים רחב, בעיקר ברבעון הראשון. לפי הניתוח שלנו, הפסד התוצר השנתי ב-2024 כתוצאה ממעבר של אנשי מילואים מהמגזר העסקי למגזר הממשלתי הוא 20 מיליארד ₪.

בתרחיש מערכה צפונית האומדן לעלות תוספת ההוצאות עקב המלחמה עד לסוף שנת 2024, כולל ירידה בהכנסות, הינו 111 מיליארד ₪. מתוכם 28 מיליארד ₪ הוצאות ביטחון, 37 מיליארד ₪ עלות התכנית הכלכלית ותשלומי חל"ת, 13 מיליארד ₪ לשיקום ונפגעי רכוש, ו-3 מיליארד ₪ עבור הוצאות אזרחיות ללא הוצאות בריאות ורווחה. אובדן ההכנסות צפוי להיות 30 מיליארד ₪. בהנחת קבלת  הסיוע הצבאי של ארה"ב (20 מיליארד ₪) ושימוש ביתרת קרן מס רכוש (12 מיליארד ₪) ובהנחה שהסטות התקציב וכספים חלוקתיים שאותרו על ידי הדרג המקצועי (10 מיליארד ₪) יוסטו לצורך מימון הוצאות הלחימה – תחזית הגרעון ל-2024 תחת תרחיש לחזית צפונית הוא כ- 6.8% כך שיחס החוב לתוצר יהיה בסוף 2024 כ-71.6%.