בנייה ירוקה: בכמה היא מייקרת את העלות לדירה בישראל

אילוסטרציה. צילום: ליאור מזרחי | פלאש 90

דו"ח מכון המחקר של הכנסת שהוצג בדיון בנושא בניה ירוקה הציג כי בישראל 310 בניינים שעומדים בתקן. בדו"ח הובאה לראשונה טיוטת מסקנות צוות בין-משרדי בנושא, הממליצה כי תקן הבנייה הירוקה יהפוך מחייב במבני ציבור.

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ציינה כי אחוז הבנייה הירוקה מכלל שוק הבנייה בשנת 2015 בישראל עמד על בין 7 ל-10 אחוזים מכלל הבנייה. ישראל ניצבת בתחתית הרשימה, כאשר במקביל השיאנית היא דרום אפריקה עם 41 אחוזים, בהודו עמד האחוז על 37, בברזיל על 29. גם במסגרת אחוז חברות הבנייה שעוסקות בבנייה ירוקה נציבת ישראל מאחור עם חברות בודדות בתחום, בעוד ברחבי העולם התחום צובר תאוצה ועשרות אחוזים מהחברות עוסקות בתחום.

"אנחנו מדברים על תוספת של מיליון וחצי יחידות דיור עד 2040, דרך יישום של בנייה ירוקה אנחנו יכולים לסייע ולעמוד ביעד ההבטחה האנרגטית של המגזר המבני" ציינה בינייש שהצביעה גם על ההשקעות הגדולות בעולם בתחום ובתמרוצו, בניגוד לישראל: משקל הבנייה הירוקה בכלכלה העולמית עלה מ-26 ביליון דולר ב-2005 ל-606 ביליון דולר ב-2016.

סטפן אבו חדרה, מנהל אגף מכוני בקרה, היה יותר ריאלי אומר, "יש מחקרים שמדברים על 5,000 ו40,000 ש"ח התייקרות לכל יחידת דיור". אדריכל דן רוטשילד, משרד הבינוי והשיכון ציין כי "קוד הבנייה המתגבש יחייב אלמנטים ירוקים וחסכון באנרגיה, במחיר למשתכן מחייבים זיגוג כפול בכל הדירות, מחייבים תג של אנרגיה, בחרנו כמה אלמנטים – זה יקר את הדירה בין 500 ל-1500 שקלים, לא היה רצון לייקר יותר".

אינג' חמוטל בן יעקב, נציג התאחדות בוני ישראל אמר בדיון, "אנחנו מתנגדים לחיוב של התקן הירוק בסקטור המגורים. יש קושי לקמט את עלות התועלת של התקן, יש הרבה פרמטרים שצריכים לקחת בחשבון, זה גם תלוי פרויקט ויזם. קבלן שעושה זאת בפעמים הראשונות עולה לו הרבה יותר, שמדינת ישראל תיתן תמריץ שלא מגלגל את זה רק על הקבלן המצב ישתנה. צריך לייצר מנגנון של תמריצים כספיים שיהיו כדאיים לקבלנים".