מספר ההנפקות הראשונות לציבור שנרשמו בשנת 2022 היה 15% מסך עסקאות האקזיט, וסכומן היה 16% מהסכום הכולל של עסקאות האקזיט בשנת 2022, לעומת 41% בשנת 2021 | מתוך 1,743 החברות שביצעו עסקת אקזיט בשנים 2022-2010, 584 חברות נסגרו על פי רישומי מע"מ או המוסד לביטוח לאומי לאחר ביצוע העסקה (34%)
שי קליין 13.08.2023
הייטק | מקור תצלום: pexels.com - בשנת 2022, בוצעו בישראל 133 עסקאות אקזיט, ירידה של 53% לעומת שנת 2021 (281 עסקאות אקזיט).
- בשנת 2022, סכום עסקאות האקזיט היה 24.4 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת שנת 2021 (25.1 מיליארד דולר).
- מספר ההנפקות הראשונות לציבור שנרשמו בשנת 2022 היה 15% מסך עסקאות האקזיט, וסכומן היה 16% מהסכום הכולל של עסקאות האקזיט בשנת 2022, לעומת 41% בשנת 2021.
- בשנים 2022-2010, 584 חברות נסגרו לאחר שביצעו עסקת אקזיט. 32% מהן נסגרו בשנה שבה ביצעו את העסקה.
- השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות שביצעו עסקת אקזיט בשנת 2022 עמד על 26.2 אלף ש"ח.
- בשנת 2022, עולה כי 87% מעסקאות האקזיט בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז.
- מהפילוח הגאוגרפי של הרוכשים וההנפקות בשנת 2022, עולה כי 32% מעסקאות האקזיט נרכשו על ידי גורמים ישראלים ו/או הונפקו בבורסה בישראל. 76% מסכום עסקאות האקזיט בשנת 2022, מקורו בגורמים מארצות הברית.
- מתוך 133 עסקאות אקזיט בשנת 2022, בתחום הפעילות "מוליכים למחצה" בוצעו 5 עסקאות אקזיט, בסכום כולל של 7.2 מיליארד דולר (30% מהסכום של כלל עסקאות האקזיט). מספר עסקאות האקזיט בהיקף של 50-0 מיליון דולר היה 65% ממספרן הכולל של עסקאות האקזיט שבוצעו בשנת 2022.
- 20% מהחברות שביצעו עסקת אקזיט בשנת 2022, עשו זאת עד תום חמש שנים להקמתן
בשנים 2022-2010 בוצעו 1,841 עסקאות אקזיט ל-1,743 חברות בשנת 2022 בוצעו בישראל 133 עסקאות אקזיט, ירידה של 53% לעומת שנת 2021 (281 עסקאות אקזיט). סכום עסקאות האקזיט היה 24.4 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת שנת 2021 (25.1 מיליארד דולר). 15% מסך עסקאות האקזיט מקורן בהנפקות ראשונות לציבור שבוצעו בשנת 2022 (לוח 1), וסכומן 16% מהסכום הכולל של עסקאות האקזיט בשנת 2022, לעומת 41% בשנת 2021.
מתוך 1,743 החברות שביצעו עסקת אקזיט בשנים 2022-2010, 584 חברות נסגרו על פי רישומי מע"מ או המוסד לביטוח לאומי לאחר ביצוע העסקה (34%).
השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות שביצעו עסקת אקזיט בשנת 2022 עמד על 26.2 אלף ש"ח. בחברות המעסיקות 50-21 משרות שכיר, היו 1.2 אלף משרות שכיר והשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בהן עמד על 28.7 אלף ש"ח.
בשנת 2022, במחוז תל אביב חלה ירידה של 55% במספר החברות שביצעו עסקאות אקזיט, לעומת עלייה של 81% בשנת 2021. בשנת 2022, 87% מעסקאות האקזיט בוצעו בחברות הרשומות במחוזות תל אביב והמרכז.
32% ממספר עסקאות האקזיט נרכשו על ידי גורמים ישראלים ו/או הונפקו בבורסה בישראל. 76% מסכום עסקאות האקזיט, מקורו בגורמים מארצות הברית.
במספר ובסכום של עסקאות האקזיט שנרכשו על ידי גורמים ישראלים ו/או הונפקו בבורסה בישראל בשנת 2022 חלה ירידה של 64% ושל 18% לעומת שנת 2021, בהתאמה
החברות שביצעו עסקאות אקזיט סווגו לשלושה-עשר תחומי פעילות. מתוך 133 עסקאות אקזיט בשנת 2022, בתחום הפעילות "מוליכים למחצה" בוצעו 5 עסקאות אקזיט, בסכום כולל של 7.2 מיליארד דולר (30% מהסכום של כלל עסקאות האקזיט
מאגר החברות שביצעו עסקאות אקזיט, פותח בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אוכלוסיית החברות שביצעו עסקאות אקזיט, נבנתה על בסיס מקורות המידע של חברת IVC Research Center (להלן: IVC) והעמותה
Start-Up Nation Central (להלן: SNC), שהיוו תשתית ראשונית לבניית המאגר, בשילוב נתונים ממרשם העסקים של הלמ"ס. המאגר כולל מידע על חברות ישראליות שנרשמו במע"מ ו/או במוסד לביטוח לאומי וביצעו עסקאות אקזיט מסוג מיזוג ורכישה (M&A) או הנפקה ראשונה לציבור (IPO). המאגר מספק תמונת מצב על חברות אלו מבחינת תחום פעילות, מיקום, שרידות ונתונים כלכליים (סכום העסקאות, שכר, משרות שכיר ועוד).
מקורות המידע:
- חברות שנרשמו במע"מ ובמוסד לביטוח לאומי וקיימות במאגר הנתונים של מרשם העסקים המנוהל בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אוכלוסיית העסקים המצויים במרשם העסקים כוללת את כל היחידות הכלכליות הרשומות והחייבות בדיווח למע"מ או למוסד לביטוח לאומי. לפיכך, המרשם כולל מידע על גופים עסקיים המוגדרים כחייבי מע"מ: חברות, עצמאים, שותפויות או מעסיקים החייבים בדיווח למוסד לביטוח לאומי ובכללם מוסדות ללא כוונת רווח, מוסדות ממשלה ורשויות מקומיות או בנקים וחברות ביטוח שאינם חייבים במע"מ אך הם מעסיקים עובדים.
- חברות שביצעו אקזיט ממאגר הנתונים של IVC.
- חברות שביצעו אקזיט ממאגר הנתונים של SNC.
- עיתונות ופרסומים בתקשורת.
זקיפת ערכים חסרים:
עבור עסקאות אקזיט שסכומן אינו ניתן לפרסום ו/או אינו ידוע, נזקף סכום קבוע של 1 מיליון דולר. סכום העסקאות שנזקפו מהווה 0.5% מהסכום הכולל של עסקאות האקזיט בשנים 2022-2010, ובשנת 2022 מהווה 0.4% מהסכום הכולל של האקזיטים בשנה זו.
הגדרות
עסקת אקזיט: עסקת אקזיט של חברה שפיתחה או מפתחת טכנולוגיה מתייחס למיזוג ורכישה מכירה של החברה בעד כסף או מניות של החברה הרוכשת או להנפקה ראשונה לציבור מכירה ראשונה של מניות של חברה פרטית לציבור.
שכר: הוא תגמול בכסף או בעין שהמעסיק משלם לשכיר בעבור עבודתו בתקופת הדיווח, כולל בעבור זמן שלא עבד כגון בגין היעדרויות וחופשות בתשלום. תגמול בכסף מתייחס לרכיבים האלה: שכר יסוד, תוספות יוקר, תוספות ותק, מקדמות, תשלומים עבור שעות נוספות, פרמיות, תגמולים, קצובות, מענקים ותוספות למיניהן (שוטפים או חד-פעמיים) כמו כוננויות, תורנויות, "משכורת חודש 13", קצובות נסיעה, גמול השכלה, גמול השתלמות, תשלומים בעבור החזקת רכב ודמי הבראה. תגמול בעין מתייחס לתשלומים כגון זקיפת הטבה לרכב, לטלפון סלולרי, שי לחגים, לימודים, השתלמויות ונסיעות לחו"ל.
משרת שכיר: מספר המשרות של עובדים (קבועים וארעיים), שעבדו באותו חודש לכל הפחות יום אחד או נעדרו זמנית בתשלום כתוצאה ממחלה, מחופשה, ממילואים וכדומה, אשר מופיעות בגיליונות התשלומים של מפעלים או מוסדות. משרות המופיעות בגיליונות התשלומים של יותר ממפעל או ממוסד אחד באותו חודש, נספרות כמספר הפעמים שהן מופיעות, כך, שלמעשה, הנתונים מתייחסים למספר המשרות שעבורן שולם שכר באותו חודש, ללא התייחסות להיקפן. כולל משרות שכיר של ישראלים ושל זרים (עובדים מחוץ לארץ ומהרשות הפלסטינית).
שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר: השכר השנתי מחולק בסך משרות השכיר החודשיות לפי מספר חודשי העסקה.
שנת פתיחה: שנת הפעילות המוקדמת ביותר שבה חל הרישום של פתיחת החברה ו/או מדווחת פעילות במע"מ, בביטוח לאומי או עסקה מסוג אקזיט.
שנת סגירה: לעסק שלא דווחה עבורו עסקת אקזיט או פעילות עסקית במע"מ או בביטוח לאומי במשך שנתיים רצופות, שנת הסגירה תיחשב לשנה הראשונה שבה לא היה דיווח.
תחומי פעילות
חברות הזנק וחברות בשלות מסווגות לשלושה-עשר תחומי פעילות. המידע על אודות הסיווג על פי תחום פעילות מתבסס על מרשם העסקים, סקרים שנערכו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז המחקר IVC, העמותה SNC, מאגר המידע של Dun & Bradstreet, עיתונות ופרסומים בתקשורת, אתרי החברות ואזכורים נוספים ברשת האינטרנט.
להלן ההגדרות של תחומי הפעילות:
טכנולוגיה חקלאית וטכנולוגית מזון (AgroTech & FoodTech): יישומן של טכנולוגיות שפיתחו חוקרים, חקלאים ותעשיות הקשורות לחקלאות או בשיתוף פעולה עימם וכן יישומן של טכנולוגיות הקשורות במזון (כולל משקאות), המשמשות את האופן שבו מזון מורכב, מעובד, נוצר, נארז ונצרך, ומטרתן לשפר את איכות המזון ותוצרתו. כולל טכנולוגיות מים וטכנולוגיות חקלאות העוסקות בחקלאות יעילה וחדשנית, חקלאות תאית, ציוד חקלאות, מערכות טיפול בבעלי חיים וחומרי הדברה.
טכנולוגיה נקייה (CleanTech): פיתוח טכנולוגיה שנועדה לבטל או להפחית השפעות אקולוגיות שליליות ולשפר את השימוש במשאבים טבעיים. כולל מוצרים, שירותים ו/או תהליכים של טכנולוגיות ידידותיות, טכנולוגיות מחזור, טכנולוגיות למניעת זיהום אוויר וטכנולוגיות לאנרגיה חלופית.
תוכן ומדיה (Content & Media ): פלטפורמות דיגיטליות, תוכנה וחומרה עבור מדיה וניו מדיה, ויצירה, שיתוף והפצה של תוכן כגון בידור, משחקים, וידאו, אודיו, תמונות, חינוך, אתרי נישה ועוד.
סייבר (Cyber): יישומי תוכנה או חומרה המיועדים להגנה על מערכות מחשב ורשתות מחשב מפני גישה, שימוש, חשיפה, שיבוש, העתקה או השמדה של מידע ומערכות מידע מצד גורמים, שאינם מורשים או גורמים בעלי כוונת זדון. יישומים אלו נועדו לספק סודיות, שלמות וזמינות של המידע. כולל גם אבטחה שאינה בתוכנה, כגון ייצור מערכות הגנה מפני אש ופריצה וכדומה. כמו כן, כולל אבטחה הקשורה בביטחון לאומי, כגון מערכות זיהוי תמונה ותנועה, ואמצעים בלתי מאוישים.
בטחון (Defense): פיתוח טכנולוגיה לשימוש ביטחון אזרחי וצבאי באוויר, בים ו/או ביבשה.
טכנולוגיה תעשייתית (Industrial Technologies): פיתוח מוצרים מסוג של מכונות וציוד לשווקים תעשייתיים מגוונים.
יישומים לתעשיות ולעסקים (Enterprise & Business Application): יישומי תוכנה ופלטפורמות, המיועדים לניהול מערך הייצור והמשאבים בתעשיות השונות (ERP) וכן יישומים המיועדים לאיסוף מידע ולניתוחו כדי לכוון ולאפשר קבלת החלטות מושכלת. כולל תחומי פעילות נוספים בתוכנה שעבורם לא נמצא מקום בתחום פעילות אחר, כגון תוכנות לעריכת פרסומים, ללוגיסטיקה, לגרפיקה, ל-GIS ועוד.
מדעי החיים (Life Sciences): מערכות מידע, יישומים ופתרונות המבוססים על תוכנה, המיועדים לניהול ולמיצוי של מידע רפואי, העברתו הבטוחה בין הלקוחות לארגוני הרפואה ולניהול מחקר ושירותים רפואיים. כמו כן, טכנולוגיה, מכשור וציוד לצורך אבחון, ניטור ושימוש רפואי במקרה של טיפול במחלות, בפציעה או בנכות. ופיתוח של תרופות קונבנציונאליות, גנריות, הומאופתיות, תוספי מזון וויטמינים, לשימוש רפואי לצורך טיפול במחלות ושיפור הבריאות. כולל מחקרים הקשורים לתחום הבריאות, האורגניזם, הגנטיקה והביולוגיה.
מוליכים למחצה (Semiconductors): פיתוח רכיבים אשר מספקים זיכרון ופונקציות חכמות במערכות אלקטרוניות. כולל פיתוח התקנים מוליכים למחצה עבור תקשורת אלחוטית וקווית, מעבדי רשת כמו נתבים ומתגים, רכיבי וידאו ואודיו, מעבדים וסנסורים, רכיבים לתעשיית ביטחון לאומי, לציוד תעשייתי, EDA, RFID.
תקשורת (Communication): פיתוח תשתית להעברת מידע ו/או מסר באמצעים אלקטרוניים. כמו כן, יישומי תוכנה או חומרה המיועדים להפעלתן של רשתות תקשורת, יישומים ומכשור ליצירת תקשורת.
מסחר אלקטרוני ופרסום (e-Commerce & Advertising): אתרים, פלטפורמות ויישומים המיועדים ומוקדשים לניהול מסחר באינטרנט וכן טכנולוגיות שיווק ופרסום התומכות בפעילות המסחר. לא כולל יישומי אבטחה של מסחר זה ואתרי מכירות, שיווק או פרסום, העושים שימוש בטכנולוגיות מדף אשר לא נערך בהן תהליך פיתוח.
טכנולוגיה פיננסית (FinTech): פלטפורמות, יישומים ושירותים פיננסיים המתאפשרים באמצעים טכנולוגים עבור תחומי בנקאות, ביטוח, השקעות והלוואות.
אחר (Miscellaneous Technologies): כולל את תחומי הפעילות, שאינם מבוססי תוכנה ושאינם מופיעים לעיל כיוון שהם ייחודיים או אזוטריים.