במהלך דיון שהתקיים היום בבג"צ בעתירות שהוגשו נגד חוק הגיוס המתוקן, התברר כי המדינה יכולה לעזור למצוקת הדיור החרדית אבל היא מעוניינת לעזור רק למי שמתגייס לצה"ל ■ האם זה תקף משפטית, ולאן נעלמו חברי הכנסת החרדים?
חיים שיף 17.04.2016
ארבע פעמים נדחה חוק הגיוס | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90 בעוד שהציבור החרדי מתמודד עם מצוקת דיור קשה, מתברר שהמדינה בהחלט יכולה לעזור אבל היא עושה זאת למי שהיא מעוניינת – ובמקרה שלנו המדינה מבקשת להקים מנגנון שיאפשר הנחות ברכישת דירה לכל חרדי שיתגייס לצה"ל.
הפרט המקומם הזה נחשף במהלך דיון שהתקיים היום בבג"צ בעתירות שהוגשו נגד חוק הגיוס המתוקן שעבר בכנסת לפני כעשרה חודשים.
בדו"ח שהוגש היום לבית המשפט נכתב כי הם ממליצים ש"מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם משרד המשפטים, משרד האוצר ורמ"י, יבחנו האפשרות לכינונן של אמות מידה שיאפשרו הנחה משמעותית ברכישת דירה ו/או הקלות/ תיעדוף בהקצאת שטחים ליוצאי צבא ומי ששירת בשירות לאומי-אזרחי מקרב הציבור החרדי, זאת בשכונות המיועדות לציבור החרדי. במסגרת בחינה זו תינתן הדעת אף למשמעויות המשפטיות של הטבה מעין זו".
עסקני דיור חרדיים מתחו ביקורת נוקבת בעקבות חשיפת הדוח שכן מעבר לעובדה שהמדינה מבקשת לעודד את הציבור החרדי להתגייס לצה"ל באמצעות פיתוי כספי, יש כאן בעצם הוכחה כי המדינה מסוגלת לתפור את מצוקת הדיור החרדית והיא פשוט לא מעוניינת לעשות זאת בשלב הזה אלא לקבוצה מצומצמת בלבד.
חשוב לציין כי מחברי הדו"ח כותבים בצורה מפורשת, כי הנושא "מעורר שאלות משפטיות כבדות משקל". הצוות המליץ גם לבחון אפשרות שמשרד הכלכלה ימשיך להשתתף בתשלומים עבור מעונות יום לילדי חרדים שיתגייסו לצה"ל ולשירות לאומי גם אחרי הגיוס.