האם קיים סיכוי שנראה תחרות בענף התקינה בישראל?

חתומים על החוק. כהן ופלוקמן. צילום: יצחק הררי | פלאש 90

הוועדה המשותפת לוועדת הרפורמות וועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה לדיון נוסף בהצעת חוק התקנים. הצעת החוק תאפשר למעבדות נוספות פרט למכון התקנים, לאשר מוצרים מייבוא בכפוף לתקן הישראלי.

לפי הצעת החוק, הרשות להסמכת מעבדות היא זו שתעניק את הרישיון למעבדות נוספות מעבר למכון התקנים. זאת במטרה לפתוח את שוק התקינה לתחרות ולשחרר חסמים העומדים בפני יבואנים. דבר שישפיע גם על יוקר המחייה.

חה"כ אלי כהן (כולנו), העומד בראש הוועדה אמר כי "פתיחת מעבדות מוסמכות לצד מכון התקנים היא חיובית וחשובה לקידום תחרות, להורדת עלויות במשק ולסיוע לעסקים להתמודד מול הייבוא באינטרנט. יחד עם זאת, יש לבצע את התהליך באופן מדורג, להבטיח שהליך כתיבת התקנים יהיה מעוגן ומתוקצב ולסכם מנגנון פרישה עם העובדים ככל שיידרש". בדבריו התייחס כהן לכעס בקרב עובדי מכון התקנים שחוששים לאבד את מקום עבודתם.

ינון אלרועי, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, הציג בדיון את הפוטנציאל הטמון בפתיחת הליכי התקינה לתחרות. הוא אמר כי בין היתר נמצא שצמצום פרק הזמן הדרוש לבדיקת של מוצרים מיובאים עשוי להניב חיסכון ממוצע של כשלושה אחוזים בערכם. "מדובר בחיסכון צפוי של כ-240 מיליון שקל בשנה במחירי היבוא", אמר אלרועי שהוסיף כי הדבר עשוי להביא לחיסכון של כ-480 מיליון שקל במחיר לצרכן.

חה"כ שולי מועלם (הבית היהודי) אמרה: "שמנו לנו למטרה לבצע תהליכים שישפרו את רמת החיים של אזרחי המדינה, יורידו את יוקר המחייה ויפתחו חסמים היכן שצריך. עם זאת, חייבת להיות הדרגתיות ביישום החוק".

יושב ראש מכון התקנים, אורי דורי, אמר כי "היום משתמש משרד הכלכלה במכון התקנים כזרוע הארוכה שלו. המכון מבצע כל מיני דברים לבקשת המשרד ומממן אותם מתוך הבדיקות. ברגע שלא יהיו בדיקות, בסכומים האלה המכון לא יוכל להמשיך ולבצע את אותם דברים". דורי הודה כי "אין ספק שהמכון צריך להשתפר. נכון. לא יתכן שבדיקה תתארך לשלושה חודשים. אבל כבר היום רוב הבדיקות נמשכות מספר שבועות ואני חושב שצריך להגיע לשבוע. עם עבודה נכונה של משרד הכלכלה מול מכון התקנים, שישמח לשתף פעולה, ניתן להביא לתוצאות האלה. מכון התקנים עובד היום עם כ-5,000 מעבדות ברחבי העולם ומאפשר לבצע גם בהן בדיקות, זה משהו שנבנה במשך שנים. סגירה וחיסול של חלק מהמכון יביאו לכך שזה יעלם. זה יעשה נזק אדיר לכלכלת ישראל ואסור שזה יקרה".

יושב ראש ועד עובדי המכון התייחס למצבם של העובדים ואמר: "אנחנו רוצים לדעת מה יהיה עתידם של העובדים, מה יקרה לפנסיות שלהם. אנחנו חוששים שיקרה לנו מה שקורה היום בדואר וברשות השידור. אל תשלחו את העובדים בבושה. תנו להם להתייעל ולקבל את מה שמגיע להם. אני מבין שיש פה עסקים פרטיים שרואים את הרווח הכלכלי, אבל אסור שזה יגיע על חשבון העובדים".

בתגובה לדברים אמר חה"כ רועי פולקמן (כולנו), מי שיזם את החוק: "פונים אליי עשרות ומאות יבואנים ואומרים שברגע שהם מעלים ביקורת או אומרים חצי מילה לא נכונה למישהו מהמכון, הם מחוקים. הם מפחדים לבוא לכאן שמא יפגעו בהם וזה בלבד מעיד על הצד הרע של המונופול…".

דבריו חוזקו על ידי שמעון הניג, בעלים של חברה לייצור ויבוא צעצועים ובובות. הניג אמר: "התהליך שאנחנו עוברים היום כדי לקבל לקבלת היתר מכירה הוא ארוך ומייגע, אל מול תהליכים מקבילים בעולם שהם קצרים ויעילים בהרבה. אפשר לעשות גם כאן תהליך שיעזור לעסקים הקטנים ולצרכנים. אין סיבה שאותם מוצרים לא ימכרו בישראל במחירים הוגנים".