יעקבו אחר הלקוחות וידווחו במקרה של חשש להלבנת הון

בנק ישראל, ירושלים. צילום: sangaku | שאטרסטוק

אתמול (א) פרסם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל טיוטת הנחיות לבנקים אודות מחויבותם לדווח לרשויות במקרים של חשש להלבנת הון. הטיוטה אמנם ממתינה להערות הבנקים, אך סביר להניח שהיא לא תעבור שינויים מהותיים עד לכניסתה לתוקף בסוף שנת הכספים הנוכחית.

חלק מהעבירות של הלבנת הון הפכו לאחרונה לעבירות מקור לאחר שתיקון בחוק הלבנת הון שנכנס לתוקף בחודש הקודם הוסיף שורה של עבירות מס חמורות לסעיפי החוק. הפיקוח על הבנקים דורש מהם לקחת חלק פעיל במלחמה על ההון השחור, לעקוב ולדווח בשורה של מקרים האמורים לשמש עבורם כ"דגלים אדומים", כדלהלן:

• הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת.
• העברות מרובות ובסכומים מהותיים אל מדינות המשמשות כמקלטי מס.
• משיכת או הפקדת מזומן בסכומים הקרובים לסף הדיווח.
• תנועות סיבוביות בהן כספים מושקעים מחדש במדינת המקור אחרי שהופקדו במדינה זרה.
• הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לפרופיל הלקוח, כגון: ניהול פעילות עסקית בחשבון שלא נפתח למטרה זו, או היקף פעילות שאינו תואם את המידע שמסר הלקוח בעת פתיחת החשבון.
• חשבונות של תושבי חוץ, בהם מיופה כוח תושב ישראל.
• חשבונות ממוספרים או חשבונות הנושאים שמות קוד שבשליטת תושב ישראל.
• חשבונות על שם חברה שהתאגדה במקלט מס.
• הלוואות שניתנו לתושבי ישראל בישראל, המגובות באופן מלא או חלקי בביטחונות או בערבויות הנמצאות בשלוחות חו"ל.
• הלוואות שניתנו לתושבי ישראל כנגד בטוחות שהועמדו על ידי חברות שהתאגדו במקלטי מס.
• הסתרת אזרחות כפולה או מדינת חבות מס.
• אינדיקאטורים לאי גילוי פרטי לקוח העשויים ללמד על תושבות לצרכי מס שונה מזו שהוצהרה, אם הוצהרה, על ידי הלקוח.
• שימוש בשירותי דואר שמור.
• הלקוח עומד על כך שהבנק לא ייצור עמו קשר ישירות, למעט אם מדובר בלקוח שנמצא במדינה שמחמת יחסים השוררים בינה לבין מדינת ישראל לא ניתן ליצור עמו קשר.
• חשש שחשבון נסגר בשל הידוק החקיקה בנושא מס או בשל בקשת הבנק מהלקוח לקבלת מידע נוסף בנושאי מס.
• הלקוח מגלה עניין רב מהרגיל בנושאי מס.
• הלקוח לא מסוגל או מסרב לגלות את מקור עושרו או הכנסותיו.
• הלקוח לא יכול לאשר או להציג אישור כי מקור עושרו או הכנסותיו דווחו כחוק לרשות.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, אמרה בעקבות פרסום הטיוטה כי "המציאות החוקית בה פועלים כיום תאגידים בנקאיים בארץ ובעולם מטילה על התאגיד הבנקאי אחריות רבה בכל הקשור לזיהוי ודיווח בגין פעילות חריגה של לקוחותיו, ומגדילה את סיכון הציות אליו חשוף התאגיד הבנקאי. התיקון לחוק, הנותן כלים בידי הבנקים להפחית את הסיכון, יצריך הבנה ושיתוף פעולה מצד הלקוחות, אשר עשויים לחוש שהמידע הנדרש פוגע בפרטיותם או בחופש העיסוק שלהם. ההבהרות שמכתב זה נותן למערכת הבנקאית ולציבור יסייעו להקטין את המתיחות בין הבנקים ללקוחות בהקשר זה".