המרת יכולות אנושיות במכשירים צופנת – למרות יתרונותיה – גם סכנות הכרוכות בתלות בהן. איך הצבא ינווט אם אינו מצליח להתחבר ללוויין? איך יטפל הרופא במצב חירום אם הידע שלו תלוי בבינה המלאכותית? וכיצד יתנהל איש עסקים בתבונה במציאות משתנה וכאוטית, אשר לעולם לא תוכל בינה מלאכותית לנתח ולחזות באופן מושלם?
עופר נחשון 29.06.2023
בינה מלאכותית. אילוסטרציה: Christian Lagerek | שאטרסטוק באחד מטורי הקודמים עסקתי בנושא הבינה המלאכותית .(Artificial Intelligence. AI)
טענתי הייתה שהבינה המלאכותית, על כל מעלותיה ויכולותיה, לא תוכל להחליף תובנות שהן תוצאה של ניסיון. הבינה המלאכותית היא, למעשה, יצירת תבונה למחשבים, אשר מקרבת את המכשיר (מחשב) ליכולת החשיבה האנושית. בטור זה אציג בקצרה כמה תחומי עיסוק שהבינה המלאכותית עשויה לייתר.
בתחום ההוראה האקדמית, אחד היתרונות הגדולים שיש להרצאות פרונטליות הוא האפשרות לשאול שאלות, והעובדה שהרצאה פועלת על מספר חושים במקביל – עובדה המשפרת את הקליטה ואת ההבנה של ההרצאה. הבינה המלאכותית יכולה להחליף בפועל את המרצה, שכן ניתן לשאול אותה שאלות, ולמעשה אפשר בהקשת מקש להפוך כל הרצאה לסרטון, כך שתעבוד על מגוון רחב של חושים. בפועל, תפקידו של המרצה יסתכם בהכנת הבחינות – וגם זה רק כשלב מעבר, בעתיד יעזרו להכין בחינות, לבדוק אותן ולציינן. כל שיוותר הוא להגדיר את החומר ואת הרמה הנדרשת.
גם תחום הרפואה עשוי לעבור שינויים. אבחנות פשוטות (בעתיד אולי גם מסובכות), שעושה רופא המשפחה, תוכל לעשות גם בינה מלאכותית אם יזינו לה את התסמינים ואת ההיסטוריה הרפואית. היא תוכל להמליץ על טיפול ועל תרופות, ותפקיד רופא המשפחה יסתיים במעקב. בעתיד, גם טיפולים מסובכים יוכלו להתבצע בעזרת מכשירים שיש להם בינה מלאכותית, כבר היום מבוצעים ניתוחים בעזרת בינה מלאכותית בדומה, גם ייעוץ משפטי (אסטרטגיה לפעולה, הכנת דו"חות, כתיבת מכתבים ומזכרים, וכ"ו)יוכל להיעשות על ידי בינה מלאכותית, כאשר תפקידו של עורך הדין יהיה ייצוג משפטי בפועל.
בתחום העסקים כבר יש ביכולתה של הבינה המלאכותית ליצור תוכניות עסקיות, תוכניות שיווק, ליצור גרפיקה וסרטונים, לנתח חישובים ודיאגרמות, ולעשות חישובים כלכליים שעל בסיסם ניתן ליצור תחזיות. בעתיד תייתר הבינה המלאכותית פונקציות רבות, שבהן נעזרים עסקים כיום. הבינה המלאכותית תוכל להציע אסטרטגיות פרסום ולהוציאן לפועל ברמה מסויימת, תוכל להציע לרכוש או למכור בהתאם למצב השוק, וליצור תחזיות ועוד.
למעשה, כמעט כל תחומי חיינו יהיו מושפעים מהבינה המלאכותית: צבא, משטרה, תעשיה, ניהול, חינוך, בריאות ועוד. ונשאלת השאלה, כיצד ישפיע עידן הבינה המלאכותית על כושרו הקוגניטיבי של האדם?
זמינות המידע כבר גורמת כיום לירידה ביכולת הקוגניטיבית. פעם, בשביל לדעת היה צורך לשקוד ולשנן, לרכוש השכלה שתוכל לאפשר יצירת הקשרים בין נושאים שונים, להשקיע מאמץ בניתוח תכנים, ולהבין את הקשרם הכולל. כל המאמצים השכליים הללו יוצרים קשרים חדשים בין תאי המוח – דבר המחדד את יכולותיו של הפרט ושומר על בריאותו.
כיום, אנשי מקצוע בכירים בתחומיהם יכולים להיות בורים מוחלטים בדברים שבעבר היו נחלת הכלל, ובעת הצורך לאתר בגוגל את המידע הנחוץ. העדר קשרים חדשים במוח עלולה להחליש את כוחו, ואף לגרום למחלות (כמו, למשל, אלצהיימר).
זאת ועוד, זמינות המידע, ובעיקר התפתחות הבינה המלאכותית עלולה לייצר המון עצלן ונבער – דבר שכשלעצמו יכול להיות בעל תכונות הרסניות. אולם הדבר המסוכן ביותר הוא יצירת התלות במכשירים הללו. לדוגמה, צבא ארצות הברית נכשל באפגניסטן מאחר שליכולות הטכנולוגיות שעמדו לרשותו לא הייתה משמעות מול הטליבאן, שאיננו משתמש בטלפונים חכמים (אי אפשר לצותת לו), משוטט בקבוצות קטנות בהרים (אי אפשר להפציץ אותו מהאוויר), מכיר את השטח ולא נצרך לניווט בעזרת לוויינים (שאפשר לנטר), מסתפק במועט, ומשתמש בנשק פשוט וזול שבאמצעותו הוא מזנב בכוחות האמריקנים. המרת יכולות אנושיות במכשירים צופנת – למרות יתרונותיה – גם סכנות הכרוכות בתלות בהן. איך הצבא ינווט אם אינו מצליח להתחבר ללוויין? איך יטפל הרופא במצב חירום אם הידע שלו תלוי בבינה המלאכותית? וכיצד יתנהל איש עסקים בתבונה במציאות משתנה וכאוטית, אשר לעולם לא תוכל בינה מלאכותית לנתח ולחזות באופן מושלם.
אולם הסכנה הגדולה ביותר הטמונה בבינה המלאכותית היא יכולתה ליצור שטיפת מוח (אינדוקטרינציה) באמצעות יצירת נראטיבים ההולמים את דעותיהם של המתכנתים. כבר עכשיו תוכנת בינה מלאכותית מסוימת מציגה את ישראל באופן עקבי כאומה כובשת ולא צודקת, ומקדמת דעות פרוגרסיביות. בסופו של דבר יכולה הבינה המלאכותית להפוך על נקלה לכלי לשליטה על ההמונים ולשטיפת מוחם. סביר לשער שאם יש יכולת, יהיה מי שיעשה בה שימוש…
לסיכום, עם התקדמות הטכנולוגיה אל לנו לזנוח דברים בסיסים ההכרחיים להישרדותנו: רכישת ידע, שינון, העמקה, ורכישת יכולות קוגניטיביות ככול יכולתנו למשך כל ימי חיינו.
זקן הוא מי שקנה חכמה.
הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת, יזמות ואסטרטגיה", מחבר הספר "להבקיע מאה שערים", ומחבר שותף של הספר “Striking Kosher Gold”