ההשוואה לאסון הכרמל אינה תקפה. הנזק גדול עשרות מונים

צילומים: הדס פרוש, גילי יערי, יעקב כהן, מאיר וקנין | פלאש 90

מאסון הכרמל ועד השבוע הנוכחי

גל השריפות שסגר לנו את השבוע בימים מורטי עצבים, כאשר כל ריח עשן או להבת גפרור, מקפיצים אותנו, תוך המחשבה האולטימטיבית "לאן נתפנה?" ו"איפה נעביר את השבת?", גרר אחריו, כמו בכל אירוע בסדר גודל דומה (ופחות ממנו) ביקורות רבות, כאשר חלק מהמבקרים בוחרים, איך לא, להשוותו ל"אסון הכרמל" שפקד אותנו לפני כמעט שש שנים. אך אם נחשוב לרגע, אין כמעט מה להשוות בין האירועים, הן באשר לנסיבות הדליקה, הן באשר לתוצאה הסופית וכמובן, בנוגע למחדלים (וההצלחות) שבמבצע הכיבוי הגדול והרחב ביותר שידעה ישראל מאז ומתמיד.

במבט לאחור, לדוגמא, מערך הכיבוי וההצלה של ישראל בשנת תשע"א, אז אירע אסון הכרמל, היה שונה לחלוטין מזה שאנו רואים היום. אם תסתכלו מקרוב, גם בנימה ביקורתית, תגלו כי על-אף הלהבות המתפשטות בין רגע וללא שליטה, מצבנו מצוין! זאת, תודות למקבלי ההחלטות שבחרו למרבה המזל ליישם את מסקנות דו"ח המבקר על אסון הכרמל.

אך רגע לפני שנפנה בקצרה לדו"ח המדובר, שוב נזכיר כי אין מקום להשוואה בין האירועים, משתי סיבות עיקריות: אל"ף – אסון הכרמל נוצר בעקבות רשלנות כך לפי התחקירים שנעשו אז. השריפה התרחשה במקום אחד מוגדר – הכרמל. מרבית אירועי הימים האחרונים נוצרו בעקבות הצתות מכוונות, במאות מוקדים ברחבי הארץ ובמזג אוויר קשה ויבש בהרבה מאותם ימים שחורים של כסלו תשע"א.

בי"ת. ה"אסון" שהתרחש לפני שש שנים בשריפת הענק בכרמל, היה מותם של הסוהרים שהאוטובוס בו נסעו נקלע לקו האש. הפעם, למרות מאות השרפות, אין ברוך ה' עד עתה נזקים בנפש. נכון יחד עם זאת שהנזק האקולוגי והכלכלי עצום במימדים שלא ראינו כאן בעבר, גם לא באסון הכרמל. בתים, מפעלים, בתי עסק ורחובות שלמים בשכונות חיפה ובמושב בית מאיר, פשוט "נמחקו" על ידי האש.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, כשנה וחצי לאחר האסון בכרמל, כתב לינדנשטראוס כי "הכשל העיקרי הוא בהיעדר איסוף וניתוח שיטתי של מידע חיוני, שיכול היה לשפוך אור על זירת האירוע, תוך איתורם של סיכונים וחלופות למעבר ולחילוץ. במישור זה כשל פיקוד המשטרה. נוהל טיפול בדליקה קובע כי בעת אירוע תמסור המשטרה הודעה מיידית לגורמים הרלוונטיים ותדרוש משירותי הכבאות דיווח שוטף על היקפה של הדליקה ועל מידת הנזק". בנוסף, טען המבקר כי ביטולה של טייסת הכיבוי בזמן ממשלת שרון, בנימוק של חיסכון, אחראי לעיקר האסון אותו היה ניתן למנוע במידה והטייסת הייתה פעילה.

בהתחשב בנתונים, נראה כי לכוחות הביטחון וההצלה מגיע צל"ש מיוחד על יישום המסקנות, מה שלא בהכרח קורה בכל דו"ח… בטח לא בדו"חות המבקר. עם זאת, מסקנה מרכזית מהדו"ח המדובר שלא יושמה ככל הנראה די צורכה, יכולה הייתה למנוע הרבה מאוד מהנזקים שגרמו המחבלים. מדובר בהמלצה להקמת שבילי חיץ שהיו אמורים להפריד בין היערות לבתי התושבים. שבילים אלו "נתקעו" בשל שלל בעיות תקציב.

נקלעתם ל"קו האש"? הנה החוק "שלכם"

כל מי שנקלע אי-פעם למצב בו הוא אמור לקבל פיצוי מחברת הביטוח לה הוא משלם מדי חודש, בוודאי מכיר את הבירוקרטיה, כמו גם את מלחמתן של חברות הביטוח להוכיח בכל מחיר שלא מגיע לו פיצוי. כך למשל, גם באירוע המוגדר "אסון לאומי", יוכלו מסלקי התביעות בחברות הביטוח למצוא טיעונים שימנעו מהמבוטחים פיצוי בשלל טענות מקוריות יותר או פחות. רוב המבוטחים שאינם מוכנים למאבק וסחבת משפטית, פשוט מרימים ידיים…

חוק שיזם חבר הכנסת לשעבר אמנון כהן (שס) לאחר אסון הכרמל, נועד לתקן את תקנות מס רכוש, במטרה לסייע לנפגעי שריפות מעין אלו, קובע כי יתוקנו ויתווספו ההגדרות בסעיף 35 לחוק באופן ש"נזק" יוגדר כ"נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק פגעי טבע". כמו כן, הוגדר "אזור אסון לאומי" ככזה ששר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, הודיע עליו שהוא אזור אסון לתקופה קצובה שקבע. עוד נקבע, כי בסעיף 38ב' לחוק העיקרי העוסק בביטוח חפצים ביתיים, ייקבע כי פיצוי בגין חפצים ביתיים יינתן גם בשל נזקי פגעי טבע, בנוסף לנזקי מלחמה.

הגדרת "נזקי פגעי טבע", כלומר: א] נזק שנגרם לגופו של נכס, הפסד או מניעת רווח עקב שריפה במימדים גדולים. ב] לשר האוצר תהיה הסמכות לקבוע בתקנות פגעי טבע נוספים לאלו שהוגדרו בסעיף א.

אינתיפאדת ההצתות; נזק של מיליארדים?

אין ספק שמרבית השריפות שפקדו ופוקדות אותנו בכל רחבי הארץ הן הצתה לכל דבר, המתבצעת ככל הנראה באמצעות מחבלים המעוניינים לנצל את מזג האוויר המורכב שכמעט ואינו מאפשר את כיבוי השריפות, בעודן מתפשטות במהירות.

המשטרה כבר הכריזה על לפחות שנים-עשר עצורים בחשד להצתה ועצור נוסף בחשד להסתה. עוד הודיעה המשטרה כי צפויים מעצרים נוספים. במקביל, גם בשב"כ החלו בחקירה רצינית בנושא. והיה גם מי ש"זרק" בטעות תוך כדי ראיון לאחד מכלי התקשורת המרכזיים, כי ישנו תיעוד מצולם של כמה מהמחבלים המציתים.

עם זאת, ככל שהזמן עובר, תשמעו פחות ופחות גורמים רשמיים במערכת הביטחון שידברו על "אינתיפאדת ההצתות" ועל מפגעים במזיד. מצד שני תשמעו ככל הנראה לא מעט אמירות כגון "למה אתם אומרים 'אינתיפאדת השריפות'? אתם נותנים למחבלים רעיונות…". כן, כן. שמעתם נכון. אסור להגיד שמדובר בהצתה זדונית שנועדה לפגע בנו, בנימוק שהדבר עשוי לתת רעיונות למחבלים.

אז זהו, הפעם לא מדובר בימנים ושמאלניים. מרבית הגורמים הרשמיים משתדלים לדבר כמה שפחות, לפחות עד לסיום האירועים והחקירה הראשונית שלאחריה. שימו לב עד כמה נזהר המפכ"ל בניסוחיו ותבינו מדוע.

כאשר התיישבתי לכתוב את הכתבה הזו, חשבתי לנסות ולנתח את הנזקים, לפחות חלקית. אבל מישהו ביישוב בית מאיר נתן לי להבין שזאת לא אופציה… משכך, החלטתי להמתין לפחות עד שנתוני האמת יפורסמו (בוודאי תמצאו אותם פה, ב'ביזנעס'. אך עדיין, גם מבלי להתייחס לנתונים מדויקים ולמספרים מוחלטים, עצם המחשבה על הנזק הכלכלי האדיר של פיגועי האש, עושה שחור בעיניים.

רק לשם השוואה, במהלך שנת 2015, שנה בה גאה גל-טרור הסכינאות, דיווחו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ירידה של 3% בהיקף ההכנסות מענף התיירות, כתוצאה ברורה של גל הטרור. נכון שאסור לזלזל בחיי הקדושים שנרצחו בגל הדקירות והדריסות, אך מבחינה כלכלית מדובר בנזק מזערי בהרבה מהצפוי לנו בעקבות פיגועי ההצתות.

במעבר חד, נעבור לנתוני אסון הכרמל, למרות שהוא בכלל לא בר השוואה. נתונים אלה יאפשרו הצצה לרמת הנזק הכלכלי האדיר שגרם גל פיגועי האש. חודשים ספורים לאחר אסון הכרמל פורסמו הנתונים הרשמיים והמספרים שמאחורי הנזק, שעמד על כ-1.65 מיליארד שקלים. נזק שרובו ביערות שנשרפו, התשתיות שאבדו, עלויות פעולות הכיבוי, הסוהרים שנקלעו למלכודת האש ובתים בודדים שהלהבות אחזו בהם.

כעת, דמיינו לעצמכם את אותו תרחיש מכפיל את עצמו פי כמה וכמה, כשלפחות בשניים מהמקרים (חיפה ובית מאיר) נשרפו בתים שלמים, עסקים ושטחי מסחר, וגם מפעלי ייצור ותעשייה. מדובר בנזק של הרבה יותר ממיליארד ושש מאות וחמישים אלף שקלים במקרה הטוב,

אך כפי שציינתי, מוקדם מכדי להסיק מספרים, ובטח שלא ניתן לעשות בשלב זה ולו רק בקרת נזקים חלקית. מה שכן ניתן לומר בוודאות, הוא שנדרשת חקיקה מהירה שתאפשר ענישה דרמטית על "מחבלי האש", כי נכון להיום, לפי ספר החוקים הישראלי הם עוד "מציתים" שדינם עד עשרים שנות מאסר. זאת למרות שמחבלים אלה באו על מנת להרוג ועונשם אמור להיות לפחות מספר מאסרי עולם מצטברים.