משרד הבריאות מנסה להילחם במזון המתועש ובמוצרים עתירי סוכר, מלח ושומן. אבל המלצות ועדה שהקים עדיין "תקועות". מחר יקיים 'הפורום לתזונה בת קיימא' כנס מיוחד בו יציג את תכניתו הכוללת הטלת מס על מוצרים אלה
שושנה שוורץ 25.06.2017
חטיפים. צילום: Moving Moment | שאטרסטוק מחר (ב) יקיים 'הפורום לתזונה בת קיימא', כן. יש דבר כזה. כנס במכון וייצמן בו יציג את תכניתו לביטחון תזונתי לתושבי ישראל. התכנית כוללת שני צעדים מאוד משמעותיים: בצד אחד הטלת מס על מוצרים עתירי מלח, סוכר ושומן. בצד השני, מתן אפשרות לשכבות החלשות לרכוש מזון בריא באמצעות כרטיסים נטענים לקניית פירות, ירקות ומזון בסיסי בריא אחר.
נזכיר כי לפני קצת יותר מחצי שנה הגישה "ועדת הסוכר" את המלצותיה לשר הבריאות. הוועדה שקיבלה מנדט לקבוע כיצד ניתן לצמצם את צריכת המזון הבעייתי, המליצה לסמן את מוצרים בעייתיים עתירי שומן, סוכר ומלח, במדבקות ייעודיות. כך למשל, מוצרים בהם יש מעל שישה גרם שומן רווי למאה גרם, יזכו למדבקה אדומה עם הכיתוב "שומן בכמות גבוהה". מוצרים בהם יש מעל 800 מ"ג נתרן יזכו למדבקה עליה הכיתוב "נתרן בכמות גבוהה" וכן הלאה. הבנתם את העיקרון?
התקנות המבוססות על המלצות הוועדה עדיין תקועות. אבל לוח הזמנים קובע כי כבר בינואר הקרוב יחויבו יצרניות המזון להתחיל בסימון מוצרים מסוג זה וזו רק ההתחלה. בעוד שנתיים, ביולי 19, יוחמרו הדרישות שיגיעו לשיאן בסוף שנת 20.
בפורום הישראלי לתזונה בת־קיימא אומרים כי בעוד ששיעור החולים בסוכרת בכלל האוכלוסייה עומד על כשבעה אחוזים, הרי שבקרב השכבות החלשות הוא מטפס לרבע מהאוכלוסייה. זו הסיבה המרכזית לכך שהם רוצים להבטיח שהציבור הזה יהיה נגיש למזון בריא.
יתרה מכך טוענים שם כי היות ויצרניות המזון הן אלו שאחראיות למצב הבריאותי שמחיר הטיפול בנזקיו עומד על מיליארדים, הרי שמן הראוי להטיל על אותם מוצרים מיסוי גבוה יותר משאר המוצרים. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא מי ישלם את מחיר הגזרות החדשות על יצרניות המזון.