300 אלף אמריקאים עמדו בתור כדי לשלם עבור ה"זכות" לקנות מכונית שעדיין לא יוצרה ■ סיפורה ההזוי של המכונית שמצליחה לשגע את העולם ■ וכמו תמיד, גם כאן יש קשר ישראלי ■ טסלה, המכונית שמחכה לצלצול הטלפון שלכם
מנדי ריזל 15.04.2016
חשמלית משגעת. טסלה. צילום: Andrei Kholmov, שאטרסטוק
האמריקאים הם עם מתלהב, עם זה כולם מסכימים. אמממ, וקצת משוגע, עם זה יש קצת פחות הסכמה, אבל זו המציאות: 300,000 גברים ונשים מתלהבים – רובם אמריקאים – עמדו בתור כדי לשלם על מקדמה למכונית שבמקרה הטוב תהיה כאן בסוף 2017.
לא מדובר על פלאפון חדש או מכשירי אלקטרוניקה שכבר ראינו בעבר שצברו תורים, אלא על מכונית; טוב, אבל זו לא סתם מכונית, אלא מכונית חשמלית. כזו שהולכת כנראה להגשים חלום של שנים. ובסיוע טכנולוגי ישראלי כמובן.
אבל רגע, למה להקדים את המאוחר? טסלה היה בכלל פיזיקיאי. ניקולא טסלה. הוא נולד בסרביה ועבר לארצות-הברית שם המציא את יחידת המדידה טסלה, הקרויה כמובן על שמו, ומסומנת באות T, האות הראשונה של טסלה באנגלית. יחידת המדידה הזו היא יחידה סטנדרטית למדידת עוצמת שדה מגנטי. בהמשך הוא המציא שיטה לשידור גלי רדיו, וכונה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות "הקוסם מהמערב". בחייו לא ראה ניקולא הוקרה ותגמול רב על מעשיו למען האנושות, אך ההוקרה גברה לאחר מותו בינואר 1943. כאשר החליטו היזמים אילון מאסק ומרטין אברהארד לשתף פעולה ולייצר מכונית חשמלית, עלה הרעיון לפרגן לפיזיקיאי הצנום ולקרוא למכונית העתיד על שמו. שאפו.
מאסק מונה ליושב-הראש ולמעצב הראשי, השקיע 7.5 מיליון דולר וגייס 13 מיליונים נוספים – ואברהארד מונה למנכ"ל.
הקשר הישראלי של טסלה
בשנת 2005, לפני 11 שנים, חתמו השניים על הסכם עם קבוצת 'לוטוס' מהממלכה הבריטית, שהחלה לייצר את רכיבי המכונית הראשונה. הדגם הראשון, רודסטר, נסע למרחק של עד 320 קילומטרים באמצעות סוללת ליתיום-יון. היא נמכרה בסך-הכול ב-147 יחידות., בעלות של 109,000 קילומטרים האחת. בגלל המשקל הנמוך של המכונית, ששלדתה עשויה הייתה מסיבי פחמן, ההאצה הייתה לא פחות ממעולה, עם 3.7 שניות בלבד מ-0 ל-100. הלוואי עלי מכונית כזו.
שנה לאחר-מכן השקיעו יזמים נוספים 40 מיליון דולר לחברה. רובם אלמוניים יחסית, אך שניים מוכרים היטב: לארי פייג' וסרגיי ברין, הלוא הם מייסדי גוגל. בחלוף שנתיים עזב אבאהארד את החברה, ואז נוצר הקשר הישראלי הראשון: לנעליו הגדולות נכנס זאב דרורי, יהודי כמובן, ישראלי במקור.
אלא שהקשר הישראלי היה קצר, אולי מידי. המשבר העולמי הגלובלי ב-2008 גרם לקיצוצים בחברה, וגם לשינויים בהיררכיה: דרורי הוזז לתפקיד הסמנכ"ל, ומאסק, היושב-ראש, מונה גם למנכ"ל. בחלוף פחות מחצי שנה עזב דרורי את החברה.

ביוני 2010, אחרי דשדושים נוספים – במהלכם על-פי השמועה רכשה חברת 'דיימלר' הגרמנית (יצרנית מרצדס) עשרה אחוזים מהחברה – הונפקה טסלה בבורסה. זו הייתה ההנפקה הראשונה בנאסד"ק מאז הנפקת פורד ב-1956.
בתוך פחות משנתיים לאחר-מכן מכרה החברה עוד 2,250 רודסטרים. במקביל, בכל אותן שנים עבדה החברה על דגן S, שנרכש מראש בידי 6,500 אמריקנים והוענק להם ביוני 2012.
מדובר בדגם סדאן, שזכה לשבחים מכל עבר. הדבר גרם לעליית מניית החברה במאות אחוזים, וגם לתשומת לב תקשורתית רבה, שהביאה ממילא להזמנות. עד ינואר 2014 נמכרו עוד 25,000 S'ים. כדי לעמוד בביקוש הרב פוזרו נקודות הטענה רבות בארצות הברית וגם באירופה. 134 מהן, נכון לאותה תקופה, הוקמו ביונייטד סטייטס אוף אמריקה, 99 נוספות באירופה ו-37 באסיה ובאוסטרליה.
חצי שנה מאוחר יותר, ביוני 2014, כדי לעודד את המעבר למכוניות חשמליות, שיוריד את כמות המזהמים אשר פוגעים באוזון, הודיעה טסלה במפתיע כי היא מאפשרת ל"כל מי שרוצה בעולם" לעשות שימוש בפטנטים שלה, מבלי שייתבע. באותה שנה, שהייתה כנראה השנה בעלת התזוזות החיוביות הגדולות ביותר בחברה, הקימה סטלה בנבדה מפעל סוללות עבור מכוניותיה.
לקרוא למכונית באמצעות הסלולר
אבל הצעד הקטן לסטלה, הגדול לאיכות הסביבה, היה בימים אלו: החברה הודיעה כי ניתן להזמין את דגם 3 ((Model 3 של החברה, שיהיה מוכן בסוף 2017. הפרטים שפורסמו על הדגם היו מעטים יחסית: נסיעה ללא הטענה למרחק של עד 340 קילומטרים – קצת יותר מהמרחק מבני-ברק לאילת; האצה מ-0 ל-100 בתוך 6 שניות, מסך מגע בקוטר חמשה-עשר אינטש (כפול מהממוצע) ובמחיר של 35 אלף דולר – קצת פחות ממכונית מנהלים ממוצעת שנמכרת בישראל. בתוך יממה מאז ההודעה, כ-325,000 אנשים – כן כן, שלוש-מאות עשרים וחמשה אלף – כבר הוציאו אלף דולרים מקדמה האחד כדי להזמין את הדגם החדש והמבטיח.
ישראל, לפי שעה, מחוץ לתמונה – אבל עמדות הטענה יגיעו לכאן גם בהמשך. נכון שהכול סובב סביבנו, אבל יש מדינות קצת חשובות מאיתנו, שיזכו לכך לפנינו.
אה, ובכל זאת, הקשר הישראלי צץ שוב: מאסק – אותו מיליארדר שהקים את החברה ומשמש בעליה – ביקר בישראל בחשאי לפני מספר שבועות, כדי לבקר במרכז העצבים של חברת 'מובילאיי' המפתחת עבור טסלה רכיבים שיסייעו בעתיד למכוניות מתוצרתה לנסוע בצורה אוטונומית. עד כמה תוכל המכונית לנסוע לבדה? "באמצעות הסלולר, לקוח בלוס אנג'לס יוכל לקרוא למכונית שלו שתבוא אליו מניו-יורק", הבטיח מאסק. עם המהפכה שהוא כבר חולל, גם זה כבר לא בגדר דימיון.
