הפרקליטות הונחתה לבצע חקירות פליליות ולהגיש כתבי אישום נגד סרבני גט בעילה של "הפרת הוראה חוקית". פעולה זה תיעשה רק לאחר שבית הדין הורה על כפיית גט ובתאום עם הנהלת בתי הדין כי למנוע מצב של גט מעושה
שושנה שוורץ 14.11.2016
בית הדין הרבני בירושלים (ארכיון) | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90 פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם הבוקר (ב) הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין וענישה של סרבני גט. הנחיה זו באה לתת מענה לסוגיה שעד כה לא ניתן לה פתרון במסגרת הדין הפלילי, והיא קובעת כי במקרים בהם נתן בית הדין הרבני צו לכפיית גט, יש לשקול פתיחת חקירה נגד סרבן הגט והעמדתו לדין בגין הפרת הוראה חוקית!
המונח "סרבנות גט" מתייחס למצב בו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואין בניגוד לרצונו. על פי רוב, מדובר בסרבנות מצד הבעל לתת גט לאשתו. ההנחיה החדשה מונה שלוש תכליות עיקריות אשר בגינן ראוי לפעול במסגרת הליך פלילי נגד סרבן גט: תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים; מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה, הן בשל פגיעתו בבן/בת הזוג והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו; הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים וצמצום תופעת ה"עגינות".
עד היום עמדו בפני הדיינים האפשרויות להטיל על הסרבן סנקציות כלכליות. במקרים חמורים במיוחד היה באפשרותם לשלוח את הסרבן למעצר עד שיאמר "רוצה אני". במשרד המשפטים ערים לעניין "גט מעושה" ובהנחיה החדשה צוין במפורש כי האפשרות לשקול חקירה פלילית והעמדה לדין בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית, תיעשה רק לאחר שבית הדין הורה על כפיית גט. גם זאת בהתייעצות עם הייעוץ המשפטי של מערכת בתי הדין הרבניים.
ההנחיה קובעת עוד שככלל, הורשע אדם בעבירה של הפרת הוראה חוקית בגין סרבנות גט, תבקש התביעה לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית. חזר בו סרבן הגט מסירובו טרם שלב הטיעונים לעונש, יהווה הדבר שיקול להקלה בעונשו, אך עדיין, ככלל, יש לעמוד על הרשעה וענישה מוחשית. במילים אחרות, אדם שבחר לתת גט לאחר שהורשע לדין באשמת הפרת הוראה חוקית עשוי לשאת את עונשו למרות מתן הגט. זאת בשונה מהסנקציות הננקטות על ידי בתי הדין.