הנה טיפ עבור נשים ששגרת יומן עמוסה

פשוט לרשום. אילוסטרציה: A. and I. Kruk | שאטרסטוק

בעולם המודרני לא נדרש מאיתנו הנשים לשאוב מים מהבאר או לכבס ולשפשף צווארון בצווארון עד שילבין כשלג. גם לא לסחוט לימונים או לקלף שומים. המקררים בצרכניות מלאים ועמוסים בירקות קצוצים, נקיים וארוזים, ועבודות הבית למשפחה ברוכת ילדים, פוחתות והולכות. אבל ראו זה פלא, למרות כל השכלולים שחוסכים לנו זמן ועבודה, אנחנו כל הזמן עסוקות, במיוחד בעלות העסקים שבינינו.

כמויות האינפורמציה שמוטלות על ראשינו וכתפינו הצרות, יכולות למוטט כל מתאבק סומו מתחיל. וזה גם מה שהופך את הזמן שלנו למצרך נדיר. בדיוק לשם כך אני משתמשת המון בכלי הכתיבה. עושה שימוש באפליקציית הפתקים שעל האייפון, אליה אני מעלה את כל המשימות והחובות שלי. וכשאני מרגישה שזה מאיים עלי, אני פשוט מחלקת את כל שלל המטלות היומיות והשבועיות לְחָשוּב וּלְדָחוּף. אני מנהלת כל יום ל-24 השעות הקרובות בלבד. זה מה שיש לי. לא יותר!

אבל בזה לא מסתיים תפקידם של העט והמחברת, הכתיבה משרתת אותי גם עבור 'תס"ב ברכה'. ולפני שאתן מרימות גבה, אני כאן להסביר… בכל יום, גם אם הוא יום מוצלח לטעמי, גם אם הפגישות העסקיות היו נפלאות וגם אם היו נפילות, גם אם הייתי ממוקדת יותר, או פחות… אני יושבת על הבוקר (אחרות עושות זאת בערב בסיכומו של יום), ו…כותבת:

תודה – תודות על היום שהיה

סליחה – מאחרים או מעצמי על התנהלות כזאת או אחרת

בבקשה – אני מבקשת לעצמי ליום הבא את הדברים שברשימה

תצחקו. תצחקו. אבל אחרי שתנסו את זה פעם, פעמיים ושבועיים, כבר תחשבו אחרת. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", לימד אותנו רבנו בחיי.

וכך אני יודעת שעשיתי כמיטב יכולתי להצלחת העסק שלי, הבית שלי, החיים שלי. הרי הפעולות בידיים שלנו. התוצאות לא בשליטתנו. להבטיח לעצמי בעל-פה לעשות משהו בעסק או בבית, זה דבר אחד. אבל לכתוב זאת בפועל על הדף, זו כבר פעולה של ממש היוצרת מציאות. בכל מקרה, כולנו יודעים שהתוצאות בידיים של הקב"ה ועלינו הוטלה רק חובת ההשתדלות.

תשמרו את המחברות, יומנים, פתקים או איך שלא תקראו לזה, ותעמדו המומות כאשר תגלו אחרי תקופה כמה הישגים השגת.

הטיפ הזה רלוונטי לנשות עסקים כמו גם לעקרות בית. הוא עובד. מניסיון.