הנחת התפילין באתר הבניה בבית שמש השיבה את דניאל 'הערבי' ליהדות

אתר בניה רועי אלימה - פלאש 90

בגיל 22, לאחר שעבר בחייו חוויות שיכולות להיכתב כספר עוצר נשימה, הולך ומתייצב דניאל דבש בחייו החדשים כיהודי שומר תורה ומצוות, ואת סיפורו המיוחד והמרגש סיפר בשבוע האחרון לאלחנן גרונר מ'הקול היהודי', והוא פורסם ב'חדש בית שמש'. .

"אמא שלי עלתה מרוסיה בשנות ה-90 כנערה והמשפחה גרה באילת", מתאר דניאל את סיפורו האישי. "היה לה מאוד קשה עם השפה והמנטליות השונה בארץ, וכך לדאבון לב היא התגלגלה לג'אבל מוכבר שבמזרח ירושלים.

בשנת תשס"ב ברחה אמו של דניאל מהכפר וחזרה למשפחתה, אולם באופן מסתורי היא נפטרה כעבור שבועיים בגיל 22 בלבד. דניאל היה כבן 5 כשאמו נפטרה, והוא מתאר ילדות קשה כ"כבשה השחורה" של המשפחה.

"תמיד ידעתי שאמא שלי יהודייה, אבל לא ידעתי מה המשמעות של זה כלפי. אצל המוסלמים הדת הולכת לפי האבא. במשפחה היו מקללים אותי שאמא שלי יהודייה, ומקללים את אמא שלי, ולא הייתי מבין למה הם אומרים לי ככה", הוא מתאר בכאב.

לאחר שסבל ילדות קשה, ברח אל סבו מצד אבא חזרה לכפר בו התגוררו קודם לכן. "הסבא הבטיח לי חיים טובים אבל בפועל זה היה להיפך. הוא הוציא אותי מבית הספר והתחלתי לעבוד בבניין, וכל הכסף היה בשבילו", מספר דניאל.

"עבדתי כך חמש שנים בבנייה, ובשנה האחרונה שלחו אותי מחברת הבנייה לתגבור של שלושה ימים באתר בניה בבית שמש בגלל לחץ שהיה להם. עבד איתי באותו מקום אינסטלטור יהודי, וכשראיתי אותו מניח תפילין לא הבנתי מה זה, אבל לא שאלתי אותו כלום. ביום השני אותו דבר, וביום האחרון שאלתי אותו, תגיד לי מה זה?", נזכר דניאל באירוע הגורלי.

"הוא אמר לי שככה מתפללים היהודים, אבל הרגשתי שהוא לא מרגיש איתי בנח, אז אמרתי לו סליחה אדוני, אמא שלי יהודייה ואני לא יודע כלום על הדת שלה.

הוא הביט בי ואמר לי מה אתה צוחק איתי? אמרתי לו לא, אני לא צוחק. הוא ביקש ממני מספר תעודת זהות ובדק עם חבר שבירר וחזר אליו ואמר לו שבאמת רשום שאני יהודי. הבן אדם בכה, חיבק אותי ואמר לי שאני חייב לחזור בתשובה ולחיות כמו יהודי. לא האמנתי", אומר דניאל.

"הרגשתי הרגשה מוזרה שהעולם מסתובב סביבי. חזרתי הביתה ופחדתי לספר על זה, אבל השארתי את זה בלב. התחלתי לחפש שיעורים ביהדות ולאט לאט התקרבתי ליהדות אבל לא ידעתי איך לצאת משם.

כעבור זמן מה הכיר את פעילי להב"ה שהפכו למשפחתו, והתגורר במשך תקופה בישיבת 'הרעיון היהודי'. גם מארגון 'יד לאחים' קיבל דניאל סיוע במגורים, ושהה תקופה של מספר חודשים בישיבת חב"ד שם עשה צעדים ראשונים ביהדות.

החשיפה לא פשוטה לדניאל, אך הוא עושה זאת מאחר והבין כי סיפורו יכול לסייע לאלפי יהודים שחיים כמו שחי בכפרים ערבים. "לפעמים אנשים חופרים לי מדי כשהם שומעים את הסיפור שלי. כל פעם שאני חוזר על הסיפור הזה כואב לי מאוד, אני מתרגש ונזכר בכל מה שעברתי, אז לפעמים אני פשוט אומר לאנשים שאני עולה חדש מאחת מארצות ערב כדי לא לפתוח את כל הסיפור", הוא אומר.

לאחר שעשה את צעדיו הראשונים בעולם היהדות, החל דניאל לחדש את הקשר גם עם בני משפחתה של אמו. "הכרתי לפני בערך שנה את המשפחה של אמא שלי, ועשיתי בשנה שעברה אזכרה לאמא שלי בפעם הראשונה", הוא אומר בהתרגשות.

"אני גאה מאוד להיות יהודי. למדתי שאני בן של מלך וה' אוהב אותי, כשאני קם בבוקר ואומר מודה אני לפניך… אני מרגיש קדושה, ואוהב לעשות מצוות. עדיין קצת קשה לי עם השפה, בעיקר כשאני לומד תורה או תניא או פרקי אבות, אבל גם ליהודים 'אסלים' קשה לפעמים ללמוד את הדברים האלה…", הוא אומר בחיוך.