הסיפור הגדול בתכנית 'נטו תעשייה' היא בעיקר מה שאין בה

כחלון וכהן. צילום: הדס פרוש | פלאש 90

שר האוצר משה כחלון הכריז ביום חמישי על תכנית "נטו תעשייה" לפיה יוקצו 1.15  מיליארד ש"ח לחיזוק התעשייה הישראלית. כחלון אמר "תכנית נטו תעשייה היא זריקת מרץ משמעותית לתעשייה והיא תאפשר לה לחזור ולהיות אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל. התכנית מצטרפת לרשימת המהלכים ובניהם הפחתת יוקר המחיה, הגברת התחרות במשק הישראלי ופתרון משבר הדיור. יש כאן בשורה אמתית לתעשייה, לתעשיינים, לצמיחה, לפריון ולמשק הישראלי כולו. ולא נפסיק לחפש דרכים להגביר את הפריון, להצמיח את המשק ולהזניק את כלכלת ישראל קדימה".

הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הגישה את המלצותיה לשר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה. המלצות הוועדה התמקדו בשלושה נושאים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן והפחתת נטל הרגולטורי.  לשם יישום המלצות הוועדה יוקצו 1.15 מיליארד ש"ח בשנים הבאות, בכפוף לאישור הממשלה בימים הקרובים במסגרת תקציב 2019.

המלצות הוועדה עסקו בשלושה תחומים מרכזיים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן, והפחתת הנטל הרגולטורי.

מו"פ וחדשנות טכנולוגית – הוועדה עסקה בחשיבות המחקר והפיתוח ליצירת יתרון תחרותי על פני מדינות בהם הייצור זול, וכן בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם, שיאפשרו להקטין את פערי עלויות הייצור. לצורך כך הוועדה המליצה בין היתר להרחיב את  מסלולי הסיוע ברשות לחדשנות ליצירת מחקר ופיתוח בתעשייה היצרנית, פיתוח רשת מכוני מחקר יישומיים בדומה לקיים במדינות כמו גרמניה וארה"ב, קיום מסלולי סיוע לביצוע השקעות הוניות בתעשייה המסורתית הלא-מייצאת לשם הגדלת פיריון העבודה, לגבש כלים ייעודיים לתעשייה הקטנה והבינונית בתחומים אלה וכן לייצר "גשר" בין כלי הסיוע של המדינה בשלב יצירת מו"פ לבין כלי הסיוע בשלב ביצוע ההשקעות ההוניות – וזאת על מנת לגשר על "עמק המוות" – פרק הזמן שבין סיום המחקר והפיתוח של מוצר ועד הגעה לשלב בו מתבצע ייצור מסחרי של אותו מוצר.

כוח אדם מיומן – הוועדה עסקה במחסור בכוח אדם מיומן אשר מאפיין את מרבית ענפי המשק, ובפרט את התעשייה. לצורך כך הוועדה דנה בפתרון מקיף תוך התייחסות לפתרונות קצרי טווח, כמו הרחבת ההכשרות המקצועיות בשילוב מעסיקים וכן פתרונות ארוכי טווח כמו הרפורמה לשיפור רמת המקצועיות במכללות הטכנולוגיות וכן המלצות לביצוע רפורמה לשדרוג מערך החינוך הטכנולוגי, כך שבין היתר, תוגבר התאמת המגמות לצרכי המשק, ישדרגו חומרי הלימוד והציוד הקיים וכן ישולב פיתוח כישורים רכים לאור הניסיון הבינלאומי המעיד על יכולת גבוהה יותר להשתלב בשוק העבודה.

הפחתת הנטל הרגולטורי – לפי מדדים שונים, הרגולציה הישראלית הינה מהמכבידות ביותר בהשוואה בינלאומית. הוועדה עסקה בהשפעת העלויות העודפות של הרגולציה על כושר התחרות ורמת הפיריון של התעשייה, בין היתר בשל הצורך בהקצאת משאבים רבים שבאים על חשבון השקעה בפעילות החברה. לאור זאת גיבשה הוועדה מספר המלצות הכוללות בין היתר הקמת ONE STOP SHOP למגזר העסקי והתעשייה בפרט, ייעול הליך הקצאת הקרקע והתכנון לתעשייה, בתחום בטיחות האש וכן המלצות בתחום הרגולציה הסביבתית ורגולציית בטיחות האש.

ומה אין בתכנית?

אולם למרות נדיבותו של שר האוצר שתי בקשות שהיו חשובות ביותר לתעשיינים נדחו ע"י משרד האוצר בסופו של דבר. במהלך המו"מ שנוהל בין התעשיינים ע"י יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש לבין מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד דרש ברוש הפחתה בגובה המס ליצואנים כפי שהוענק לחברת טבע במשך עשר השנים האחרונות במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

עוד ביקשו היצואנים להגדיל את אחוזיה ה"פחת מואץ". כלומר הם ביקשו כי ההכרה לצורך מס על רכישת ציוד חדש כהוצאה מוכרת יגדל. כיום שיעור הפחת המואץ בישראל עומד על 20%  עד 40% במקרים חריגים, התעשיינים בקשו הכרה גדולה יותר. שתי הבקשות נדחו הלעה למעשה, הראשונה משום שהאוצר לא קיבל את דעתם של התעשיינים ולא הסכים להפחית את המס על היצוא. לגבי הבקשה השנייה הייתה הסכמה בין האוצר לתעשיינים אולם היא נדחתה לבסוף מחוסר תקציב.

למרות הדברים נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש בירך ביום חמישי על התכנית ואמר כי הסביבה העסקית של התעשייה הישראלית צפויה להשתפר באופן משמעותי בשנים הקרובות, ולסחוף איתה תנופת צמיחה, שתבוא לידי ביטוי בהרחבת והקמת חברות תעשייה ישראליות פורצות דרך וחדשניות. "המלצות הצוות הציבורי שהובילו משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה, הן למעשה בשורה ממשלתית רשמית על הנעת המהפכה התעשייתית 4.0 בישראל. בשלוש השנים הקרובות יוזרמו תקציבים של 2 מיליארד שקל לפיתוח ההון האנושי, הטמעת טכנולוגיות חדשות וייצור מתקדם, הנעת תהליכי מחקר ופיתוח והסרת הרגולציה שמעכבת את פיתוח התעשייה. אני מבקש לברך את שר האוצר, משה כחלון, את שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן ואת יו"ר ועדת הכספים, הרב משה גפני, על ההכרה בתרומתה העצומה של התעשייה להעלאת הצמיחה ורמת החיים במשק. זאת לצד הכרת תודה על נחישותם להוביל שינוי בתפיסת הממשלה את התעשייה, והנעת מהפכת החדשנות בתעשייה הישראלית" הוסיף.