הפרקליטות החליטה: כתבי אישום נגד שר וסגנית שר לשעבר

סטס מיסז'ניקוב. צילום: פלאש 90

היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה החליטו שקיימת תשתית ראייתית להעמיד לדין את השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שניהם מ'ישראל ביתנו' ושורה ארוכה של בכירים בגופים ציבוריים נוספים, בגין עבירות שחיתות.

הבוקר (ב) הודיעה הפרקליטות על כוונתה להזמין את החשודים לשימוע. זאת, בהתאם לחוות דעת דעתו של מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שהודיעה היום לעורכי דינם של ששה-עשר חשודים בפרשה שזכתה לשם "פרשה 242", כי נשקלת העמדתם לדין בגין עבירות שונות – כל אחד לפי חלקו, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם, ככל שיחפצו בכך.

בין החשודים, כאמור, שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב שחשוד לכאורה בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בחומרים מסוכנים ושיבוש מהלכי משפט; פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר שחשודה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

בפרקליטות אומרים כי מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות.

החקירה הגלויה בפרשה החלה בדצמבר 2014 באישורו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. לחקירה שנוהלה על ידי המשטרה, הצטרפו יחידת יהלום של רשות המיסים, ולוותה על ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

חומר החקירה הועבר לפרקליטות בסוף חודש אוקטובר 2015. בשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו, וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

החקירה חשפה חשדות לכאורה לשורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. כאמור, מדובר במספר רב של פרשות, חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו. הפרשיות מקיפות עשרות חשודים. ביחס לחלקם הוחלט כעת על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע, בשעה שלגבי השאר טרם התקבלה החלטה. לגבי חלק מהחשודים הוחלט שאין מקום להגשת כתבי אישום. בפרקליטות אומרים כי הודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב.

עוד אומרים שם כי במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה החליט היועץ המשפטי לממשלה להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המנהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית.

הרעיון המרכזי – "השיטה" – שעוברת כחוט השני במרב הפרשיות שנחקרו, הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים.

הגורמים המתוקצבים נדרשו להקצות סכום שנקבע, בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם – שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על ידי אותן רשויות מתוקצבות.

חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו על-ידי הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר.

השר לשעבר מיסז'ניקוב חשוד בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. על פי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקלים לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת זוגו. מארגני הפסטיבל, אשר חפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים.