הרשות לניירות ערך תגביר את הפיקוח על העיתונות החרדית

פרופ' שמואל האוזר (ארכיון). צילום: גיא אסיאג בלום | יח"צ

פרופ' שמואל האוזר, יושב ראש הרשות לניירות ערך, ובכירי הרשות ערכו היום (א) תדרוך מיוחד לנציגי התקשורת החרדית, על רקע העלייה התלולה במספר ההצעות להשקעות לציבור החרדי, ועל רקע מקרים רבים בהם משפחות חרדיות השקיעו את מיטב כספן במיזמים מפוקפקים ואבדו אותו כליל.

במפגש אמר האוזר: "בעיניי הפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' נוגע גם להשקעות בלתי מפוקחות. זה פיקוח נפש ממש של משפחות שלמות. משפחה שמאבדת את כל כספה – מתקשה להתקיים. אנשים נהיים ממש חולים מזה – גם פיזית וגם נפשית".

האוזר אמר עוד כי הוא אישית "מוטרד מאוד מהמצב הקיים בו גורמים פונים לציבור החרדי באמצעות כלי התקשורת החרדית, בשביל לאסוף כספים להשקעות שונות ומשונות, בהציגם כל מיני הבטחות ללא כיסוי אודות תשואות דמיוניות".

במפגש הדגישו בכירי הרשות כי בכוונתם להגביר את הפיקוח על הפרסומות בתקשורת החרדית במטרה לבחון כל הצעה להשקעה. כחלק מהבחינה תיבדק השאלה האם מדובר בהשקעה שאמורה, לפי החוק, להיות תחת פיקוחה של הרשות. ככל שהתשובה לכך הינה חיובית, ברשות מבטיחים לחקור את ההצעות ולחייבן בפיקוחה ההדוק של הרשות ובעבודה תוך שמירה על הסטנדרטים המחמירים שלה.

עם זאת, מציינים ברשות, כי עדיין, הדרך האפקטיבית ביותר היא הגברת ערנותו של הציבור החרדי, במטרה להיזהר מפני השקעות שאינן מפוקחות, ולהתלונן ברשות במקרים בהם קיים חשש סביר מפני תרמית. "הנוכלים מנצלים את חוסר המודעות לנושא בציבור החרדי ועוקצים משפחות רבות. לכן קריטי שהציבור החרדי יידע להיזהר".

האוזר ציין כי "נכון להיום, הציבור החרדי הוא בבחינת 'טרף קל' עבור כל מיני נוכלים. מכמה סיבות: יש בציבור החרדי פחות חינוך פיננסי, עובדה שמנוצלת על ידי אותם נוכלים; בציבור החרדי פחות מודעים להבחנה בין השקעה מפוקחת באמצעות הבורסה לבין השקעה לא מפוקחת אשר הינה מסוכנת יותר ויכולה להוביל בנקל לאבדן כל כספי ההשקעה; הגישה של הציבור החרדי לאינטרנט מוגבלת. לעתים חיפוש קל ברשת על שמו של מציע ההשקעה יגלה שמדובר בנוכל. הוא יודע זאת ולכן לא יציע את עצמו למגזר הכללי, אבל כן ינסה זאת במגזר החרדי…".

ברשות ניירות ערך מוסיפים כי "השקעה בניירות ערך כשלעצמה טומנת בחובה סיכונים מטבעה. השקעה בניירות ערך שאינם מפוקחים מגבירה את הסיכון פי כמה. לכן חשוב מאוד לבדוק מול הרשות בטרם משקיעים ולהפעיל את השכל הישר מול הבטחות לתשואות דמיוניות. מה שנראה טוב מכדי להיות אמיתי – ככל הנראה, אכן, טוב מדיי מכדי להיות כזה ומדובר ככל הנראה בתרמית".