השלכות הברקזיט? בבריטניה שוקלים לחתוך את מס החברות

דאונינג 10, בית ראש ממשלת בריטניה. צילום: Tupungato | שטארסטוק

הבריטים לא פראיירים. תוצאות משאל העם שקבעו כי בריטניה תתנתק מהאיחוד האירופי הביאו את המובילים שבמנהיגי אירופה לנקוט באיומים נגד בריטניה, אך בימים האחרונים הודיעו הבריטים שכל עוד הם באיחוד, הם דורשים להיות שותפים להחלטות שמתקבלות בו.

סעיף חמישים באמנת ליסבון שמתייחס לפרישת מדינה מהאיחוד, יופעל ככל הנראה ברבעון השלישי של שנת הכספים הבאה עלינו לטובה. אך כבר עכשיו ברור שהבריטים מחפשים כיצד להתמודד עם השלכות הברקזיט. בין היתר על ה"סיטי" של לונדון שנכון להיום מהווה המרכז הפיננסי הגדול ביותר באיחוד.

מקור עלום בממשלה הבריטית מסר ל'סאנדיי טיימס' כי תרזה מיי, ראשת הממשלה שמונתה לאחר ניצחון מחנה מתנגדי האיחוד, עשויה לקדם חקיקה שתחתוך את מס החברות באי הבריטי לעשרה אחוזים בלבד, מחצית משיעורו כיום ונמוך מאוד בהשוואה בינלאומית.

צעד כזה עשוי לטרוף את הקלפים ולגרום לחברות רבות להעדיף את בריטניה על פני מדינות אחרות ביבשת. גם כך, בריסל, בירת האיחוד, כבר לא אהודה על החברות הגדולות שחלקן ברחו ממנה בשנים האחרונות בשל מצבה הדמוגרפי.

מומחים מעריכים כי בתוך עשור תהפוך בריסל לעיר הבירה האירופית המוסלמית הראשונה. כבר היום, למרות שאין נתונים רשמיים, ההערכה היא כי כארבעים אחוז מתושבי העיר הם מוסלמים והפשיעה בה גואה משנה לשנה.

בריטניה שחלק מהסיבות שהביאו אותה לפרוש מהאיחוד, קשור קשר הדוק להגירה ולמדיניות הפליטים של האיחוד, עשויה ליהנות מכך, במיוחד אם תבחר לקצץ בצורה דרסטית את מס החברות. אמנם לונדון וערים נוספות בממלכה מוצפות במהגרים וראש העיר החדש הוא בעצמו מוסלמי ממוצא פקיסטני, אך עדיין, למרות הכל, לא קיימת בה תנועה בשם "שריעה ללונדון" כפי שקיימת בבריסל.