על פי ממצאי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בסקירתה השבועית, שיפור אחוזי התעסוקה, תנאי השכר ופריון העבודה של גברים חרדים ישפיעו הכי הרבה על כלכלת ישראל לטווח הארוך • השפעות תעסוקת החרדים תהיינה משמעותיות הן מבחינת ההשפעה על הצמיחה הכלכלית והן מבחינת ההשפעה על חלוקת ההכנסות
דוד שלומוביץ 20.11.2019
הכשרה אקדמית לחרדים | צילום אילוסטרציה: שירה חסידה אם יש משהו שמפחיד יותר מכל את מקבלי ההחלטות בישראל, הרי זה התהליך הדמוגרפי והשפעתו על הכלכלה הישראלית. על פי התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס, הגידול במשקל המגזר החרדי מול האוכלוסייה הכללית צפוי לעלות לשיאים מדאיגים מבחינתם. בין 2018 ל-2065 שיעור החילונים באוכלוסייה צפוי לרדת מ-67% ל-49%, שיעור הערבים באוכלוסייה צפוי לרדת מ-21% ל-19%, ולעומת זאת – תחזיקו חזק – שיעור החרדים צפוי לעלות מ-12% ל-32 אחוזים.
בנוסף, קצב העלייה של משקל החרדים בקרב גילאי הליבה (25-64) של שוק העבודה חד אף יותר, מ-8% בלבד בשנת 2018 ל-26% בשנת 2065, כרבע מכלל הגברים בגילאי העבודה. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר כותבים בסקירתם השבועית, כי לשינוי דמוגרפי זה צפויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות על ביצועי המשק הישראלי, עקב שיעורי התעסוקה והשכר הנמוכים יחסית של האוכלוסייה החרדית נכון להיום.
לדבריהם, המשך המגמות הנוכחיות בשוק העבודה הישראלי אינו מספיק בכדי להביא לשיפור כלכלי משמעותי, מכיוון שבעוד שהפערים בשיעור התעסוקה קטנו בשנים האחרונות, הפערים בשכר החודשי עבור גברים חרדים ונשים ערביות גדלו.
לכן, חשובים מאוד סגירת פערי התעסוקה, פריון העבודה והיקף ההעסקה (המתבטאים בשכר החודשי) של ערבים וחרדים. הטיפול הנכון בסוגיה יתרום רבות לקצב הצמיחה כמו גם לצמצום אי השוויון בהכנסות בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
באגף הכלכלן במשרד האוצר מעלים תרחיש בו נסגרים הפערים בשוק העבודה של ערבים וחרדים בהדרגתיות עד סגירה מלאה ב-2065, או אז קצב צמיחת התוצר יהיה גבוה משמעותית בהשוואה לתרחיש בו לא נסגרים הפערים.
באוצר מדגישים את החשיבות בשילוב ערבים וחרדים בעבודות בעלות פריון עבודה והיקף העסקה גבוהים, מעבר להתמקדות בשיעורי התעסוקה. הדבר ישפר יותר את הצמיחה הכלכלית בטווח הארוך וישפיע יותר על צמצום אי השוויון בחלוקת ההכנסות.
המחקר שנעשה בתחום השילוב בשוק העבודה מצא נתון מעניין אם יטופל רק מגזר אחד בשוק העבודה: כך ששילוב ערבים ישפיע אמנם יותר על הכלכלה הישראלית בטווח הקצר והבינוני אולם שילוב חרדים ישפיע יותר בטווח הארוך, הן מבחינת ההשפעה על הצמיחה הכלכלית והן מבחינת ההשפעה על חלוקת ההכנסות.
לצד כל הממצאים שמעלה המחקר, אומרים באוצר כי תת הקבוצה הדמוגרפית שסגירת פערים שלה תתרום הכי הרבה לצמיחה הכלכלית בטווח הבינוני היא גברים ערבים, בפער קטן מעל נשים ערביות.
כך גם, בעוד בחברה הערבית הגורם החשוב ביותר לשיפור הוא שכר גברים ולאחר מכן תעסוקת נשים, בחברה החרדית שכר הנשים הוא הגורם בעל פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר לפני תעסוקה ושכר של גברים.
חשוב לציין שבסקירה הם מדגישים כפי שנכתוב בהמשך, שאינם מתייחסים להיקף ההעסקה ולכן ייתכן מאוד שהגורם לגובה השכר הנמוך שעלה במחקר, נובע ממיעוט שעות עבודה של נשים חרדיות.
באוצר מבקשים מאנשי המעשה לוודא כי שילוב חרדים בשוק העבודה, לא יבוא על חשבון שילוב נשים, המהוות 50% מהאוכלוסייה וגם להן חשיבות כלכלית מכרעת.
נדגיש כי לכאורה האנשים המאכלסים את אגף הכלכלן במשרד האוצר לא מכירים את המילים 'הסתפקות במועט' או 'בית של תורה'. אלה רואים את החרדים 'מבעד לחור של הגרוש' ולכן לטענתם "היעדר סגירת פערים בשוק העבודה של חרדים וערבים, יוביל לאתגרים נוספים מעבר לירידה ברמת החיים הממוצעת, כמו למשל גידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות. היעדר סגירת פערים בשוק העבודה יוביל לפגיעה כפולה במשקי הבית המשתייכים לעשירונים התחתונים, ראשית דרך הירידה ברמת החיים הממוצעת ושנית דרך הגידול בפערי ההכנסה".
בחלק הסיכום וההמלצות כותבים באוצר כי "כלי המדיניות יצטרכו להיות מגוונים ומותאמים לצרכים הפרטניים של האוכלוסיות השונות. כך למשל, הפערים בפריון העבודה ובהיקף התעסוקה (המתבטאים בשכר), נובעים מסיבות שונות עבור קבוצות האוכלוסייה השונות ועל כן מצריכים פתרונות מדיניות שונים".
כדוגמה הם מביאים את שכר הנשים חרדיות. ייתכן שרוב פער השכר בהשוואה לנשים יהודיות לא חרדיות נובע מהיקף ההעסקה (מספר שעות העבודה החודשיות) ולא מהשכר לשעת עבודה, בעוד עבור גברים חרדים קיים פער הן מבחינת שעות העבודה הממוצעות והן מבחינת השכר השעתי בהשוואה לגברים יהודיים לא חרדים.
"הבדלים אלה מציבים אתגרי מדיניות שונים, כאשר יתכן כי על אף שבשנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה בשעות העבודה השבועיות של נשים חרדיות, יהיה מאתגר (עד בלתי אפשרי. ד"ש) לסגור את הפערים בהיקף התעסוקה מול נשים יהודיות לא חרדיות באופן מלא, עקב פריון הילודה הגבוה יותר בחברה החרדית".
בהמלצות הם לא חוששים לדבר על סוגיות המוגדרות במגזר החרדי 'ציפור הנפש', כגון לימודים הרלבנטיים לשוק העבודה במערכת החינוך החרדית, איכות מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה במסגרות החרדיות, חסמים להגדלת היקפי התעסוקה של נשים חרדיות, ועוד.
הדבר אולי החשוב יותר מכל לדעתם של אנשי האוצר, "על פי תוצאות המודל שהוצגו בעבודה זו, סגירת הפערים המגדריים בשוק העבודה, יכול להגדיל את התוצר לנפש ב-21% בטווח הארוך". עבודה רבה ממתינה לכאורה לח"כים החרדים, בבלימת התערבות בתכני הלימוד או במערכת הלימודים כולה של המגזר החרדי.
21/11/2019 0:49
הסיבה העיקרית ששונאי ישראל עלו על הגל שהחל לפני מס' שנים
ובמקום ליצור קורסים יעילים למקצועות תעשיה מתקדמים ומתגמלים
הפוקוס נהיה על שינוי החברה החרדית על ידי החדרת האקדמיה ועירוב דעות ויצירת מנהיגות אלטרטיבית.
15000 חרדים כבר הוציאו תוארים במקצועות רויים כגון כלכלה משפטים וכדו' ורובם נשארו ברמות שכר נמוכות
1 ל100 פרץ לשכר מתגמל, אפי' בתכנות אחוז השורדים והמצליחים נמוך, תמיד אפשר להצביע על פלוני אלמוני אבל המבחן הוא כמה נכנסו והישקיעו כמה שרדו ומתוכם כמה אכן מתפרנסים!
הפתרון לימוד מקצועות טכניים כמו למשל מפעיל מכונות מתוחכמות CNC קורס כמה חודשים שכר 10000-13000 ש"ח וכדו'
מקצועות הנדסה אדריכלות
בעולם הגדול כבר יש התפקחות מדת האקדמי'ה ויש הרבה מחקרים שחולקים על המתווה שכל העדר נשלח לאוניברסיטה!
21/11/2019 12:44
גם אם האוצר מסתכל בחור הגרוש ולא מכיר את המושג הסתפקות במועט, עדיין יש לכך השפעה מאוד מהותית על המשק בכללותו, ועל הצמיחה של המשק. גם אם הם יבינו שלחרדי לא מפריע להשתכר פחות מהנורמה במגזרים האחרים, עדיין טור המספרים מראה אחרת.
הפתרון כלפי נערי האוצר צריך להיות כך: כשהם באים לטפל בצרכים הכלליים של ישראל, עליהם לחלק את החישובים לשניים. מצד אחד לטפל לפי הבנתם בהעלאת רמת החיים במגזר החרדי. ומצד שני, עליהם לבדוק איך להעלות עוד יותר את רמת החיים והשכר של המגזרים האחרים כשדרך כך הצמיחה הכללית תהיה גבוהה יותר ומבלי לפגוע באורח החיים של החרדי המצוי והמסתפק במועט.
(כלומר, במקום להתערב לחרדים איך לחיות, עליהם להביא פתרונות שייטיבו עם כולם. ומי שרוצה מבחירה לחיות בצמצום – יוכל להמשיך לחיות כך, ובמקביל, הדבר לא יזיק למשק).
לדוגמה, אם יינתן יותר מימון ללימודים אקדמאים, הדבר יגרום לכם שבטווח ארוך יותר אלו שלומדים (בעיקר החילונים!) יהיו בטווח השתכרות הרבה יותר גבוה, כאשר באותו זמן החרדים שרובם נטולי השכלה אקדמאית יהוו את רוב הכוח העובד, וכן על זה הדרך. כך בדיוק תעלה רמת השכר מול אירופה וכד', ושוב, מבלי לפגוע באורח החיים החרדי.
לחילופין או במקביל, על האוצר לערוך מחקר אמיתי ובלתי תלוי, על עליית רמת החיים במגזר החרדי בעשורים האחרונים, ואת תוצאות המחקר להצמיד למחקר שעורכים על הדמוגרפיה. רק כך תתקבל תמונת אמת טובה יותר לגבי השינויים שבהם צריך להשקיע לטווחים הארוכים יותר.