התייעלות אנרגטית: אז מה אם הבטחנו? לא הבטחנו לקיים

מתקן להפקת חשמל סולארי | צילום: Veselin Gramatikov / שאטרסטוק

ועדת המשנה לקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת שבוועדת המדע קיימה אתמול (ד) דיון בנושא כלים וחסמים לקידום התייעלות וחסכון אנרגטי.

בפתח הדיון הוצג דו"ח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת יושבת ראש הוועדה, חה"כ יעל כהן פארן (התנועה), הסוקר את החלטות הממשלה בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית ויישומן בפועל, ממנו עולה כי התוכניות השונות הוצאו לפועל באופן חלקי ביותר וכי התוכנית הלאומית בנושא הוקפאה ובוטלה.

הדו"ח מפרט כי מול התוכנית הממשלתית והתחייבות ישראל בפורומים בינלאומיים להפחית את השימוש בחשמל ב-20 אחוזים ביחס לתרחיש הצפוי בשנת 2020, בפועל, נכון לשנת 2014 עמדה ההתייעלות שהובילו התוכניות הממשלתיות המרכזיות על פחות מאחוז מהיעד.

עוד עלה כי לתפיסת משרדי המדע ומשרד האוצר פרויקט החלפת מוצרי החשמל הבזבזנים בבתי אזרחי ישראל בו הושקעו כ-200 מיליון שקל, תרם מעט מאוד לחסכון בחשמל ולא היה שווה את ההשקעה בו, זאת בשל ניהול לא נכון ובקרה לקויה.

מנגד ציין הדו"ח כי משרד האנרגיה סבור שהפרויקט היה יעיל. לטענתו, חילוקי הדעות נובעים מאופן המדידה ואופן יישום הפרויקט. לעניין אי העמידה ביעדים להם התחייבה ישראל טען המשרד כי לא נלקחו בחשבון כל תוכניות ההתייעלות.

פארן אמרה: "לצערנו אנחנו רואים כאן היום שאי עמידה ביעדים הביאה לכך שלא הייתה התקדמות מספיקה בנושא ההתייעלות האנרגטית, שיכולה להביא כל כך הרבה תועלות, האנרגיה הכי נקייה היא שזו שאינה מיוצרת, לשם אנחנו צריכים לשאוף".

נציג משרד האנרגיה אמר בדיון כי בקרוב תוגש תוכנית לאומית חדשה להתייעלות אנרגטית, והציג שני צעדים שמתכוון המשרד לנקוט: הקמת קרן מענקים בסך 300 מיליון שקל, בשיתוף משרד הכלכלה עד חודש ספטמבר לגופים קטנים ובינוניים, שיתוגמלו לפי מידת הפחתת גזי החממה, והעמדת ערבויות מדינה בסכום כולל של חצי מיליארד שקל כנגד הלוואות אטרקטיביות לגופים גדולים, לצורך הטמעת אמצעי התייעלות אנרגטית. נציג האוצר שנכח בדיון אמר בעניין זה כי "500 מיליון השקלים ימונפו לסכום גבוה, באזור החמישה מיליארד, זו תהייה קרן הלוואות עצומה".

נציג משרד האנרגיה הוסיף ואמר: "החלפנו 130 אלף מקררים, מי שאומר שאין חסכון לא יודע על מה הוא מדבר".

לעומתו אמר נציג המשרד להגנת הסביבה כי "לפי כל פרמטר אנחנו לא נמצאים במקום מזהיר לפי מה שלקחנו על עצמנו. נעבור תהליך לא פשוט מבחינה בינלאומית, יבואו אלינו ונתקשה להסביר למה לקחנו על עצמנו רמת מחויבות כזו או אחרת, ואולי נצטרך להרחיב יעדים. הרצון הוא להוציא את התוכנית החדשה עוד השנה".

את דבריו חידד רוני אדם, שגריר מיוחד לנושא אנרגיה במשרד החוץ שציין גם הוא כי: "ההתחייבות של ישראל בנושא הייתה במסגרת באמנה בינלאומית מחייבת. זה רמזור אדום שהעולם מציב בפני המדינות. אין סנקציות במסגרת זו, אבל יש חובת דיווח. יש פרסום. יש תהליך של שיימינג. כולם רואים מה שכל אחד עושה ומי שלא מדווח, הסיבה ברורה. יש חשש שהסוגיה הזו תצטרף לשיימינג הכללי נגד ישראל. לא חסרות בעיות ואנחנו נראים כמו הילד הסורר".