והנפגעים העיקריים בסיבוב הראשון: העצמאים

מאהל מחאת האמנים מול בית רוה"מ | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

נגיף הקורונה התוקף את מדינת ישראל בפעם השנייה, פגע מאוד בסיבוב הראשון בבעלי הכנסה נמוכה. כך עולה מניתוח מיוחד שנערך בחטיבת המחקר בבנק ישראל בשילוב סימולציה שנערכה למטרת המחקר. הממצאים הקשים מצביעים על הסתברות גבוהה יותר לפגיעה בתעסוקה בעקבות המשבר בעיקר בקרב משקי בית עם ההכנסה הנמוכה, ובפרט עבור משקי בית הכוללים מפרנסים עצמאים.

הניתוח מצביע, כאמור, על פגיעה קשה בתעסוקה של משקי בית בעלי הכנסה נמוכה וביניהם משפחות חד-הוריות – ההסתברות של משקי בית אלו להיוותר ללא מפרנסים כלל כתוצאה מהסגר הכלכלי בשיאו של המשבר, עומדת על מעט יותר מ-25 אחוזים, לעומת יותר מ-15 אחוזים בקרב משקי בית באחד העשירונים הגבוהים.

בנוסף עולה, כי הפגיעה בפעילות ענפי המשק בשיא המשבר התמקדה בענפים בהם תעסוקת העצמאים גבוהה יחסית. כתוצאה מכך הפגיעה היתה גבוהה יותר במשקי בית בהם לפחות אחד המפרנסים הוא עצמאי. כך למשל, על פי הסימולציה שנערכה, במשק בית עם רמת הכנסה נמוכה בו יש שני מפרנסים, ההסתברות להיוותר ללא הכנסה עמדה על 19% כאשר המפרנסים הם עצמאים, לעומת 12% אם המפרנסים הם שכירים. כאשר יש רק מפרנס אחד במשק הבית, ההסתברות של משק בית כזה עם 'מפרנס יחיד עצמאי' להישאר ללא תעסוקה עמדה על 45% (!) בכל רמות ההכנסה, זאת לעומת משק בית עם 'מפרנס יחיד שכיר' (34%).

העובדים, המובטלים והחל"תניקים

עצירת הפעילות במשק, גרמה לרבבות עובדים ללכת הביתה. על פי בנק ישראל, בשיא ההסגר עמדו אחוזי השבתת העובדים בענף אמנות, בידור ופנאי על 96%, זהו הענף שספג את הפגיעה הישירה הקשה ביותר. ענף שירותי אירוח ואוכל ספג השבתה של 83% ובמרחק ניכר נמצא ענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עם 62 אחוזי השבתה. סביב ה-50 אחוזי השבתה נמצאים הענפים: פעילות בנדל"ן, בינוי, מסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים, וכן ענף שירותים אחרים.

לעומתם יש ענפים שהעובדים בהם חוו רק כ-20 עד 40 אחוזי השבתה כדוגמת, חקלאות 20%, חינוך 23%, תעשייה 27%, ושירותים מקצועיים עם 37%. על פי המחקר של בנק ישראל שני ענפים לא חוו השבתה כלל: האחד הוא ענף שירותי בריאות, רווחה וסעד. האחר הוא, הטיפול בתשתיות השוטפות: אספקת חשמל, אספקת מים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת. המינהל המקומי והציבורי, ושירותי הביטחון והביטוח לאומי חוו השבתה מזערית של 5.5% בלבד.

בחטיבת המחקר בבנק ישראל טוענים כי החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות (תחת מגבלות), ובכלל זה פתיחת הקניונים ופתיחה של גני הילדים סביב ה-10 במאי, צמצמה את מידת הפגיעה והשבתת התעסוקה. כתוצאה מכך, הסימולציות בבנק ישראל מצביעות על ירידה משמעותית בהסתברות של משקי הבית להיוותר ללא פרנסה ובשלב זה הנתונים דומים בכל רמות ההכנסה.

העצמאים הפגיעים נפגעו יותר

כלפי הפגיעה בהכנסות כותבים בבנק ישראל, כי "הפגיעה בתעסוקה משפיעה על ההכנסות של משקי הבית ולכן פוגעת ברווחתם וביכולתם לעמוד בהוצאות לאורך זמן". בחישובים השונים נכללים רק העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת. בחטיבת המחקר מדגישים כי "חלק מהעובדים נשארו מועסקים אך הכנסתם נפגעה. אין בידנו כעת מידע שמאפשר להעריך את ההתפלגות והעוצמה של פגיעה זו, בפרט אצל העצמאים, אך גם אצל השכירים".

בחטיבת המחקר ניתחו את הפגיעה ביכולתם של משקי הבית לעמוד בהוצאות שלהם. מהניתוח עולה כי ככל שההוצאות הכספיות התקרבו או עלו על 90% מההכנסות – דבר המאפיין במידה רבה יותר את בעלי ההכנסות הנמוכות – נוצר קושי גדול יותר לשמר את ההוצאות ברמה של לפני המשבר והפגיעה במשפחה הייתה קשה ביותר.

את הפגיעה החזקה ביותר חוו משקי בית שיש בהם מפרנס יחיד, בפרט עצמאי, או זוג עצמאים (דבר המלמד משהו על מצבם של העצמאים במדינת ישראל. ד"ש). מהנתונים מוכח כי כ-80% מכלל משקי הבית ברמת ההכנסה הנמוכה, הוציאו תשעים אחוזים מהכנסותיהם (טרם המשבר), זאת לעומת 59% ברמת הכנסה בינונית ורק 40% ברמת הכנסה גבוהה.

ברמה הפרטנית יותר מתגלה מצבם העגום של מפרנסים עצמאים. כאשר יש במשק הבית שני מפרנסים שכירים והם בעלי הכנסה נמוכה, 67% ממשקי בית הללו הוציאו תשעים אחוזים מהכנסותיהם (טרם המשבר), 48% מבעלי הכנסה בינונית ו-31% מקרב בעלי הכנסה גבוהה. כאשר שני המפרנסים עצמאים הנתון קופץ ל-91% בקרב בעלי הכנסה נמוכה (כן. רק 9% הכנסה פנויה. הם מרגישים חזק כל שינוי קטן לרעה בהכנסתם. ד"ש), 71% בקרב בעלי הכנסה בינונית ו-43% בקרב בעלי הכנסה גבוהה. בתרגום הנתונים למצב בשטח, 91% ממשקי הבית ששני המפרנסים בו עצמאים, חטפו פגיעה קשה ביותר בתקופת משבר הקורונה.

בבנק ישראל השתמשו לצורך המחקר, בנתונים מסקרי הוצאות של הלמ"ס לשנים 2018-2016, על מנת לתאר את תמונת התעסוקה של משקי הבית טרום המשבר.