ועדת שרים לחקיקה אישרה היום שורה ארוכה של התניות המגבילות את משכירי הדירות, אבל מצד שני, הצעת החוק של איילת שקד בלמה את הדרישה לחוקק חוק שהיה עלול להקפיא את המחירים בשוק השכירות
חיים שיף 05.06.2016
צילום: משה שי | פלאש90 ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת חוק השכירות הממשלתית של שרת המשפטים חה"כ איילת שקד (הבית היהודי), שקובעת כללים להגנה על השוכרים שלא ניתן יהיה להתנות עליהם במסגרת חוזה מול המשכירים.
על פי ההצעה, המשכיר יהיה רשאי לגבות ערובה מראש, עד שליש מדמי השכירות עבור שליש מהתקופה, ולא יותר מפי שישה מדמי השכירות לחודש. המשכיר לא יהיה רשאי לדרוש מהשוכר לשלם עבור ביטוח דירה המשולם על הנכס.
המשכיר יכול להודיע על סיום החוזה 90 יום לפני תום החוזה, ואילו השוכר יכול להודיע על כך למשכיר 60 יום לפני תום החוזה. החוק גם קובע איזו דירה אסור להשכיר: דירה שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר, דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים, ודירה שאין בה פתחי אוורור.
מצד שני בהצעת החוק הממשלתית, בלמה השרה שקד את הדרישה להקפאת המחירים בשוק השכירות, דבר שהיה מוביל להקפצת מחירים באופן מיידי ולהזנחת הדירות מצד המשכירים.
שקד ציינה כי "ההצעה מאזנת בין הצורך להגן על השוכרים מול המשכירים, ועם זאת אין פגיעה בשוק השכירות החופשי. אני בטוחה שההסכמה אליה הגעתי עם חברי הכנסת רועי פולקמן וסתיו שפיר תוביל לשוק שכירות סביר יותר והוגן יותר".