משנה לשנה עולה רמת מליחות מי הכנרת והדבר עשוי לפגוע באיכות מי השתייה ולסכן גידולים חקלאיים דוגמת עצי הדר. ברשות המים גיבשו שורה של צעדים שיורידו את רמת המליחות. את הצעדים תציג הרשות בוועידה השנתית למדע וסביבה
ליאור נגה 19.06.2016
המחיר אינו קשור למשק המים. הכנרת | צילום: Yaakov Naumi / פלאש 90 למרות שהקיץ אמור להתחיל רשמית מחר (ב), השלכותיו של החורף האחרון עדיין איתנו. ולא רק זה האחרון אלא גם הקודמים לו. השבוע, החל מיום שלישי ועד יום חמישי, תתקיים בתל-אביב הועידה השנתית למדע וסביבה. בועידה תציג רשות המים שורה של צעדים שגובשו על מנת לתת מענה לבעיה שהולכת ומתרגש על אגם המים המתוקים הגדול בישראל – הכנרת.
הכנרת סובלת בשנים האחרונות מהתמעטות הגשמים בצפון שבאה לידי ביטוי חריף במיוחד בשנה האחרונה. כמות המים שנכנסת לכנרת הולכת ופוחתת משנה לשנה. כמות המים הזמינים לשאיבה מאהגם שעמדה בשנות השבעים על כ-480 מיליון מ"ק (מטר מעוקב), ירדה בשנים האחרונות לכ-320 מיליון. אמנם לא צפוי מחסור במי שתייה שכן ישראל עוברת בהדרגה למים מותפלים, אך הירידה ב"כניסת" מים לכנרת משפיעה על מתיקות המים שהופכים יותר מלוחים מבעבר.
מליחות המים עלולה לפגוע באיכות המים ולא די בכך שלא ניתן יהיה להשתמש בהם לשתייה, לא ניתן יהיה להשתמש בהם אפילו להשקיה. מליחות מי הכנרת עומדת על כ-300 מיליגרם לליטר. בעבר, בטרם הקימו סביב הכנרת את "המוביל המלוח" שמרחיק את המים המלוחים מהאגם, עמדה המליחות הטבעית על כ-400 מל"ג. בשנים שחלפו מאז ירדה המליחות לממוצע של כ-200 מל"ג. אך בשנים האחרונות, עם הירידה בכניסת מים טריים לכנרת, החלה המליחות לטפס והיא עומדת נכון להיום על כ-280 מל"ג וברשות המים אומרים כי בסתיו תעלה המליחות לכ-300 מל"ג.
ככל שרמת המליחות במי הכנרת עולה גדלה המליחות במי השפכים בהן משתמשים להשקיה לאחר טיהורם. הסובלים הראשונים מכך הם עצי ההדר שרמות מליחות גבוהות מאיימות על קיומם. ככל שרמת המליחות בכנרת תפחת, ישפיע הדבר גם על מי הקולחין (שפכים מטוהרים).
ברשות המים כבר מבינים שהתמעטות הגשמים בצפון היא עובדה קיימת ומנסים למצוא פתרונות. אחד הפתרונות הוא לא לאפשר לשאוב ממעיינות הגליל העליון מים עבור גידולים חקלאיים. במקום מים ממעיינות יקבלו חקלאי הגליל מים מותפלים. המים מהמעיינות ישמשו ל"רענון" מי הכנרת ושיפור רמת המתיקות.
יחד עם זאת, בכוונת הרשות לשפר את סינון המים המלוחים מהכנרת, אם באמצעות הפניית מים מלוחים למוביל המלוח ואם באמצעות קידוחים שיספקו לכנרת מי תהום מתוקים. כמובן, יחד עם הגבלת ההשקיה לחקלאות ממקורות מים מתוקים. כל הצעדים הללו נועדו על מנת להוריד את רמת המליחות ולשפר את איכות מי הכנרת, שכן למרות שקרוב למחצית מהמים בישראל מגיעים ממתקני התפלה, נקבע כי הכנרת תשמש לפחות בארבעים השנים הקרובות כמקור מים אסטרטגי של ישראל.