כלכלה חסינה או כלכלת חרסינה? סיקור שנתי

הסיפור הגדול ביותר במשק הישראלי השנה הוא הגידול העצום בהכנסות המדינה ממסים, הרבה מעבר להערכות של משרד האוצר. מרבית עודפי הגביה נובעת מהכנסות חד פעמיות, ואינן מבוססות על התרחבות ריאלית גדולה יותר מהצפוי במשק. הגידול בהכנסות הממשלה מאפשר לה להגדיל את ההוצאה האזרחית מהתקציב ובכך לצמצם את סוגיית אי השוויון שגדלה בשנים האחרונות כתוצאה מעליית ערך הנכסים.

אי אפשר שלא להתפעל מהמצב הכלכלי הנוכחי במשק הישראלי. המשק הישראלי נמצא במצב
הטוב ביותר שהיה בו מאז קום המדינה. הגרעון המצטבר בתקציב השנתי צפוי להיות הנמוך ביותר מזה כעשור, וזאת למרות שההוצאות הציבוריות עלו מעבר לתקציב. זאת הודות להכנסות ממסים גבוהות משמעותית ביחס להערכות בתחילת השנה, המשק בתעסוקה מלאה, השכר הריאלי עולה (ולא רק בגלל העלייה בשכר המינימום) וההכנסה הפנויה של משקי הבית עולה.

האם השיפור בנתונים הכלכליים מבטא את השיפור במצב העסקים במשק?

ריבית בנק ישראל הנמוכה, תומכת בהמשך התרחבות המסחר ומעלה שיעור המועסקים במשק כלפי מעלה.  שיעור האבטלה הנמוך, מייצר מחסור בכח אדם וכתוצאה עולה השכר הריאלי וההכנסות של משקי הבית. לעומת זאת בצד ההוצאות של משקי הבית, מעבר לעלייה מסוימת בהוצאות על דיור, לא חל שינוי מהותי ברמת ההוצאות, ולכן ההכנסה הפנויה של משקי הבית ויכולת ההחזר שלהם השתפרה.

הצמיחה בתוצר בשנים האחרונות, מקורה בעיקר בעלייה בצריכה הפרטית. הביקושים הגבוהים בשוק הנדל"ן למגורים והגידול בהתחלות הבניה, תרמו משמעותית לעלייה בתוצר. וניתן להעריך כי שוק הנדל"ן תרם לכ35% מקצב הצמיחה בתוצר בשנת 2017

מספר העסקים שנפתחו בשנת 2017 עמד על מספר שיא של כ-57,600 עסקים, בעוד שמספר העסקים שנסגרו עמד על
כ-42,700, מה שמשאיר תוספת של 14,900 עסקים למשק שנה. פתיחת העסקים הרבים מבטאת ביקוש גבוה, והקיטון במספר העסקים שנסגרו מבטא את הירידה בהסתברות לכשל פרעון במשק

התפתחות ימי האשראי במשק בשנים האחרונות מעיבה על היכולת של עסקים לשרוד, גם היום כ20% מהעסקים
שנסגרים, נסגרים כתוצאה מקשיים תזרימיים. בשנים 2015 ו-2016 ימי האשראי הממוצעים עמדו על 87 יום, אך מתחילת השנה חלה התארכות חריגה בימי האשראי, שהגיעו במרץ לשיא של 96 יום. היקף אשראי הספקים בישראל נאמד בכ450 מילארד ש"ח.

מסחר

כ-97 אלף עסקים במשק פועלים בענפי המסחר, רובם הגדול הם עסקים זעירים שמעסיקים עד 4 עובדים. בשנתיים האחרונות ניכרת מגמת התרחבות בקרב עסקים זעירים וקטנים בענפי המסחר הקמעוני, ומפתיע לדעת כי התרומה שלהם להגדלת מספר המועסקים במשק היא משמעותית יותר מעסקים גדולים בענפי המסחר.  אך מצבם של עסקים אלו בעייתי  משום שמצד אחד עלות שכר העבודה עלתה, מבלי שחלה עליית מחירים, ולכן לא חל שיפור מהותי במרווחים. ומצד שני הגידול ברכישות און-ליין ושינויים בהתנהגות הצרכן ממשיכים להעיב על המרווחים בענפי המסחר גם השנה.

תעשייה

העסקים בענפי התעשייה מהווים רק 2.4% ממספר העסקים במשק בלבד, אך חשיבותם הרבה נעוצה בכך שהם מהווים כ17% מהפדיון במשק ומעסקים כ-10% מכוח העבודה בישראל. ברם בעקבות הצמיחה בפדיונות בענפי המסחר והשירותים, חלקה של התעשייה בפדיון הכולל פוחת

נתון מעניין הוא כי כ40% מהפדיון המצרפי של ענפי התעשייה הוא מיצוא סחורות, כאשר למעלה ממחצית ההכנסות מיצוא סחורות נובע מפעילותן של עשר חברות בלבד, דבר המציג ריכוזיות בענף. המפעלים הקטנים יותר מתקשים לצמוח כיוון שהירידה ברווחים פוגעת ביכולת שלהם לגייס השקעות וביכולת ההחזר שלהם.

נדל"ן למגורים

מתחילת העשור, היקף ההשקעות בבנייה נמצא במגמת עלייה ובשנים האחרונות הוא מהווה כ11% מהתוצר המקומי הגולמי. הגידול בבנייה למגורים האיצה בשנים האחרונות גם את הבנייה שלא למגורים, בין היתר מבני ציבור ותשתיות

. שוק הנדל"ן היה אחראי באופן ישיר ועקיף לכ-%2.1 מהצמיחה השנתית, והיה אחד ממנוע הצמיחה המשמעותיים. ההאטה בשוק הנדל"ן משפיעה על ענפים רבים במשק, החל מנותני שירותים בפרויקטי בינוי וכלה בספקי ריהוט, מטבחים ומוצרי חשמל.

בחודשים האחרונים היקף עסקאות הנדל"ן למגורים הוא נמוך באופן משמעותי ממה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות, אך רמת המחירים לא פחתה ואף עלתה מעט בחלק מהאזורים. התחלות הבניה פחתו בשנה האחרונה

מאז הגיחה לחיינו תוכנית מחיר למשתכן, קיימים בישראל שני שוקי נדל"ן למגורים – שוק הדיור החופשי ושוק הדיור במחיר למשתכן. הראשון סובל היום מהאטת ביקושים בקרב משקיעים ובקרב זוגות צעירים, שחלק משמעותי מהם זלג אל השוק השני. בעקבות כך התבססה אי הוודאות בשוק הדיור החופשי, והיא הגבוהה ביותר בשנים האחרונות, הרבה יותר
מתקופת מע"מ אפס או תקופות קודמות אחרות.

שוק הדיור במחיר למשתכן מחזיק ביקושים גבוהים בזכות פערי מחיר לטובתו, אבל הוא מספק פתרון חלקי  רק לחלק מהביקושים, ולא ניתן לדעת או לומר אם שני השווקים האלו יאזנו אחד את השני, או שאחד יכריע את השני. עד לרגע זה, הממשלה לא הצליחה לפתור את בעיות ההיצע. וגם לא את משך זמן התכנון, ומעבר לסחבת בוועדות, משך הבנייה ממשיך להיות ארוך מאוד – מרגע קבלת היתר ועד מסירה יכול לעבור 4 שנים.

מי שהשפיע לא פחות מהממשלה בצינון משקיעים ומשפרי דיור, הם לא אחרים מאשר הבנקים. הריבית על המשכנתאות הגיעה במרץ 2017 לשיא של 9 שנים, ויש לה השפעה ישירה על ההחזר החודשי. היא גם מפחיתה את התשואה על שכירות (למשקיעים) ואת יכולת ההחזר של משפרי דיור, מה שמשאיר את המשקיעים ואת משפרי הדיור על הגדר.

הסיפור הכי פחות זוהר של ענף הנדל"ן בשנים האחרונות, הוא מצבם של קבלני הביצוע. דווקא בשנים שבהן השוק חווה
(עד השנה) גידול בהתחלות בניה וביקושים מוגברים, האיתנות הפיננסית של חלק גדול מקבלני הביצוע והרווחיות שלהם
נשחקה עד כדי כך שהפכה לנמוכה מאוד או שלילית. אולם בשנת 2017 ישנו  קיטון של כ-14%  בקריסת קבלני ביצוע לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

המאמר נתמך על דו"ח המחקר אותו פרסמה חברת "דן  אנד ברנסדיט"