לאן הגענו אם המדינה צריכה לחוקק מצווה מפרשת קדושים?

היום תדון ועדת השרים בהצעת חוק ממשלתית שיזמה השרה לשוויון הזדמנויות. הצעת החוק תפטור קשישים מגיל שמונים מעמידה בתורה במקומות ציבוריים. למה דווקא מגיל שמונים ואיך הגענו למצב בו יש לחוקק את המובן מאליו?

קשישים בתור. צילום: Kobi Gideon | פלאש 90

ועדת שרים לחקיקה תדון הבוקר (א) בהצעת החוק של השרה לשוויון חברתי, חה"כ גילה גמליאל (ליכוד), לפיה יהיו אזרחים בני שמונים ומעלה פטורים מעמידה בתור במקומות ציבוריים. בהם בנקים, סניפי דואר, גנים לאומיים ועוד.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "חוק זה יאפשר לאזרחים מעל גיל 80 לקבל פטור מלא מעמידה בתור במקומות שבהם ניתן שירות לכלל הציבור. הפתגם 'והדרת פני זקן, מפני שיבה תקום', צריך להיות נר לרגלה של חברה בריאה וסובלנית, שיודעת לכבד ולהוקיר את אזרחיה הוותיקים. פטור מעמידה בתורים הוא המינימום שאנו יכולים לעשות למענם".

גמליאל אמרה כי "אין בישראל אדם שלא נתקל בתופעה המבישה של אזרחים ואזרחיות ותיקים שהגיעו לגבורות אך נאלצים להשתרך בתורים ארוכים בבואם לקבל שירות במקומות ציבוריים". עוד אמרה השרה כי החוק יקל על אזרחים וותיקים את המאמץ הפיזי הכרוך בעמידה בתור.

לצערנו, ציווי "התורה מפני שיבה תקום" אינו נהיר לרבים מהצעירים. למרות שמוזר שהחוק מציב את השיבה בגיל שמונים ולא בגיל מוקדם יותר, כמו הגיל ההופך אזרח רגיל לאזרח ותיק. עצוב מאוד שהגענו למצב בו יש לחוקק חוק על דבר כה הגיוני ומכל-שכן כאשר מדובר במצווה דאורייתא.

 

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה