לגזור ולזכור! המספרים של חוק מיסוי מקרקעין

מספרים שכדאי לזכור. צילום: Sashkin, שאטרסטוק

14

ארבעה-עשר ימים: המועד להגשת בקשה לבחינת החלטה שלא להקטין חובת ניכוי.

20

עשרים יום: המועד שבו מנהל מיסוי מקרקעין חייב לענות לבקשת הקטנת חובת המקדמה. לא עשה כן, יראו בבקשה כמתקבלת אוטומטית.

30

שלושים יום: המועד שבו יש להודיע על חתימה על הסכם למתן "אופציה ייחודית". מועד למשלוח הודעה על חתימה על הסכם פיצוי בינוי ו/או תמ"א 38 בהם מבקשים לדחות את יום המכירה. כמו כן זהו המועד בו יש להגיש השגה על שומת המנהל. מועד להודעה על רכישה בנאמנות.

40

ארבעים יום: המועד שבו יש לדווח על "מכירה" של "זכות במקרקעין" או על "פעולה" ב-"איגוד מקרקעין".

45

ארבעים וחמישה ימים: המועד למתן החלטה בבקשה לבחינת החלטה שלא להקטין חובת ניכוי. וכן המועד להגשת ערעור על החלטת וועדת ערר.

60

שישים יום: המועד שבו יש לשלם את מס הרכישה או מס השבח על-פי שומה עצמית.

90

תשעים יום: התקופה לאחר יום המכירה שגם בה ניתן להתיר הוצאות ריבית ראלית (בנוסף לריבית הראלית שנצברה בתקופת החזקת הנכס).

8

שמונה חודשים: המועד לעשיית שומה על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין, וכן המועד שבו יש למנהל שהות להשיב על השגה.

12

שנים-עשר חודש מיום קבלת חזקה בדירת קבלן: המועד שבו ניתן למכור דירה ישנה לאחר רכישת דירה חדשה, על מנת ליהנות ממדרגות מס רכישה של דירה יחידה. כמו כן זהו המועד למכירת דירה שנייה במקרה של ניצול פטור של חילוף דירות.

18

שמונה עשר חודשים מיום רכישת דירה חדשה: המועד שבו ניתן למכור דירה ישנה לאחר רכישת דירה חדשה, על מנת ליהנות ממדרגות המס של דירה יחידה. כמו כן זהו פרק הזמן להחזקת דירה יחידה על מנת ליהנות מפטור של דירת מגורים יחידה.

24

עשרים וארבעה חודש: משך הזמן המקסימאלי למתן אופציה ייחודית.