למידה מרחוק: התלמיד החרדי מרוכז יותר

תלמוד תורה ברחובות | צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

בדומה לשאלה הידועה מה נוצר קודם השוטר או הפקק, הביצה או התרנגולת, קשה להבין מה נוצר בישראל קודם, מעמדו השחוק של המורה או ההישגים הנמוכים של התלמיד. ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל מעלה נתונים עגומים בכל הקשור לשני הנושאים גם יחד.

במהלך המחקר הכניסו לטבלה אחת את כל הנתונים והמשתנים של התלמיד הערבי מול התלמיד היהודי בלי להתחשב במאפייני בתי הספר. התוצאה הייתה לטובת ההישגים של התלמיד היהודי. אולם כאשר התחשבו החוקרים בהשפעת מדד הטיפוח – כלומר השוואה בין תלמידים הנמצאים בבתי ספר במצבים סוציו-אקונומיים דומים, הופ! התוצאות התהפכו: ההישגים של התלמידים דוברי הערבית עלו באופן מובהק על אלה של מקביליהם דוברי העברית הנמצאים במדד טיפוח זהה.

בשלב זה ניסו החוקרים לטעון כביכול כי בתי הספר החרדים אשמים בהטיה של הנתונים. זאת להזכירכם למרות שמדובר בבתי החרדיים המלמדים לקראת בחינות הבגרות. אולם כאשר נטרלו את השפעת בתי הספר החרדים, ההישגים של התלמידים דוברי העברית עדיין נשארו נמוכים ביחס למקביליהם דוברי הערבית.

מסקנת החוקרים פשוטה ביותר: "הממצאים המוצגים מחזקים את ההשערה שפערי ההישגים בין מערכת החינוך דוברת העברית למערכת דוברת הערבית נובעים בעיקרם מהשוני בהרכב הסוציו-אקונומי בין שתי הקבוצות ולא מכשל מבני במערכת החינוך דוברת הערבית. משמע שהטענה בדבר חוסר יעילות במערכת החינוך הדוברת ערבית ביחס למערכת הדוברת עברית אינה נתמכת בנתונים כאשר ההשוואה נסבה על בתי ספר בחתך חברתי-כלכלי דומה".  

ההישגים של התלמידים מגיעים כמובן מהמורים. החוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל בחנו סקרים שנעשו בישראל ובעולם על השאיפה של התלמיד כיום להיות מורה בעתיד. מצבה של מדינת ישראל עומד על הממוצע האירופי. 4.4% מהתלמידים מעוניינים להיות מורים בעתידם. לעומת זאת, השוואה בין-לאומית של הישגי התלמידים השואפים להיות מורים בבגרותם מעלה, שבישראל לתלמידים אלו רמת הישגים נמוכה יותר מאשר מרבית מקביליהם במדינות ה-OECD.

כאשר בוחנים את הנתונים לעומקם, מסתבר ששוב התלמיד הערבי מנצח את מקבילו היהודי. 8.7% מהתלמידים הערבים מעוניינים להיות מורה כשיגדלו, זאת לעומת אחוז אחד בלבד במגזר היהודי. החוקרים מציינים כי במגזר הערבי יש שפע עצום של מורים וההיצע עולה על הביקוש (כ- 10,000 מורות ומורים מוסמכים שאינם מועסקים) ולמרות זאת, התלמיד הערבי מעריך את תפקיד המורה ושואף למלא את מקומו. התלמיד היהודי לעומתו בז לתפקיד המורה ורואה בו נטל. אם כך מתייחס התלמיד היהודי למורה, אין פלא בכך שהישגיו של התלמיד היהודי נמוכים כל כך.

החוקרים בחטיבת המחקר בבנק ישראל לא מתייאשים וקובעים כי "כדי למשוך אנשים איכותיים יותר למערכת החינוך יש לפעול לשיפור תנאי העבודה של עובדי ההוראה ויוקרת מקצוע ההוראה בעיני הציבור". בין הצעדים המומלצים: הגברת האוטונומיה הניתנת למורים ולמנהלים, העלאת שכרם של מורות ומורים מתחילים והוספת רכיבי שכר המותנים בהישגים, בהתמחות במקצועות שבמחסור ובהוראה בבתי ספר חלשים, וכן לפעול לשיפור התנאים הפיזיים בעבודת המורים. זאת לצד שינויים במערכת החינוך עצמה, שיאפשרו זיהוי מורות ומורים מצליחים על פי תרומתם ותמרוץ ממוקד בהם. 

מחקר נוסף עוסק במוכנות מערכת החינוך בישראל למעבר ללמידה מרחוק, כפי שניתן היה להעריך אותה טרם משבר הקורונה ואת ההבדלים במוכנות בין קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית והשוואה בינלאומית. המחקר מתייחס לשתי זוויות של המוכנות ללמידה מרחוק: נגישות של התלמידים לתשתיות המאפשרות למידה אפקטיבית מרחוק (מקום שקט ללמידה ומחשב המחובר לאינטרנט) ומוכנות של בית הספר לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה.

המחקר העלה שב-60% ממשקי הבית בישראל ישנה נגישות טובה ללמידה מרחוק: הן מקום למידה שקט והן גישה למחשב; לעומת זאת בכ-20% ממשקי הבית הנגישות לתשתית המאפשרת למידה מרחוק נמוכה מאוד. שיעור גבוה מהתלמידים עם רמת נגישות נמוכה משתייכים למגזר החרדי ולחברה הערבית, שתי אוכלוסיות המאופיינות בהכנסה נמוכה.

אולי רצוי היה להזמין את עורכי המחקר לבית החרדי המצוי כדי לראות ולהבין הכיצד מתבצעת הלמידה מרחוק באמצעות סוללת טלפונים וחלוקת חדרים. מיליוני דקות שיחה מהחודשים האחרונים יעידו, שהתלמיד החרדי הצליח בלמידה מרחוק באמצעות הטלפון בלבד, פי כמה ממקבילו החילוני היושב מול מחשב חדש המחובר לרשת האינטרנט במהירות שיא, כשהמפתח ללמידה טמון במילים: 'מורא רבך כמורא שמים'.