הרשות להגנת הפרטיות הפיצה למפלגות המתמודדות לכנסת ה-25 הנחיות ודגשים הנוגעים לאחריות המפלגות בשימוש בפנקס הבוחרים ובמידע אישי אחר בתקופת הבחירות | הפצת ההנחיות נעשית עוד בטרם הסתיים הליך רישום המפלגות, על רקע אירועי אבטחת מידע שהתרחשו לאחרונה באתרי מפלגות ואף במערכות בחירות קודמות
אהרון סוויסה 25.08.2022
קלפי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90 ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, עו"ד גלעד סממה, פנה הבוקר (ה') במכתב לראשי המפלגות המתמודדות בבחירות המרכזיות לכנסת ה-25, לספקי שירותים חיצוניים העובדים איתן ולעובדים ומתנדבים המועסקים על ידן. בפנייתו, הדגיש ראש הרשות מהן החובות החלות על המפלגות בעניין שמירה על פרטיות המידע שברשותן בהתאם לחוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו, והדגיש כי בכוונת הרשות להגנת הפרטיות להקפיד על אכיפת הוראות הדין וההנחיות לאורך תקופת הבחירות.
"תקופת הבחירות לכנסת אמנם קצרה יחסית אך אינטנסיבית מאוד", נאמר במכתב, "וכל כל מי שמעורב בפעילות המפלגות בתקופה זו, חייב לתת את הדעת לעובדה שניהול מערכת הבחירות טומן בחובו גם סיכונים לפרטיות ציבור הבוחרים… השמירה על המידע באופן המותאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, נועדה להגן על ציבור הבוחרים ואף להעניק הגנה מפני פגיעה פוטנציאלית של גורמים עוינים למדינת ישראל במימוש ההליך הדמוקרטי".
פנייה זו נעשתה כחלק מהיערכות מקדימה של הרשות למערכת הבחירות לכנסת ה-25, אליה צורפו גם הנחיות ברורות וממוקדות למפלגות, לספקי שירותים חיצוניים עימם הן מתקשרות ולעובדים ומתנדבים המועסקים על ידן. הפנייה הישירה הינה חלק משורת הצעדים שעתידה לנקוט הרשות להגנת הפרטיות, בשיתוף המפלגות השונות, במערכת הבחירות הקרובה כדי להגן על המידע האישי של הציבור הישראלי, בין היתר לאור אירועי אבטחת מידע שהתרחשו באתרי המפלגות ובאפליקציות המשמשות אותן במהלך קמפיין הבחירות הן בעת האחרונה והן במערכות בחירות קודמות. הפנייה נעשתה בטרם נרשמו כלל המפלגות החדשות, לאור הדחיפות והחשיבות שרואה הרשות להגנת הפרטיות בהעברת המידע מוקדם ככל הניתן, כדי לאפשר למפלגות להיערך בהתאם. לאחר העברת הרשימות הסופיות לרשמת המפלגות, יועברו ההנחיות גם למפלגות חדשות שירשמו.
חוק הבחירות וחוק הגנת הפרטיות מטילים מגבלות שונות החלות על שימוש בפנקס הבוחרים. כמו כן, חוק הגנת הפרטיות מטיל מגבלות על איסוף מידע אישי של מתפקדים ובוחרים ע"י המפלגה ועל השימוש בו. המפלגות מחויבות לעשות שימוש במידע הרב שברשותן למטרות שהוגדרו להן בלבד, ולהשיב את פנקס הבוחרים בתום מערכת הבחירות. שימוש במידע החורג מהמטרות שהוגדרו עשוי להוות עבירה פלילית שעונשה עד 5 שנות מאסר.
בנוסף, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), קובעות דרישות אבטחת מידע מחמירות החלות על כל ניהול ושימוש במידע אישי השמור במאגר מידע, דוגמת פנקס הבוחרים. המפלגות, המחזיקות מידע אודות למעלה מ-100 אלף איש, מחויבות, ככלל, ברמת אבטחת המידע הגבוהה ביותר על פי התקנות, והן מחויבות לדווח באופן מיידי לרשות להגנת הפרטיות בכל מקרה של אירוע אבטחה חמור, כגון דליפת מידע.
ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, עו"ד גלעד סממה: "בכל הנוגע למידע שבפנקס הבוחרים, האחריות לקיום הוראות חוק הגנת הפרטיות לרבות אבטחתו, מוטלת בראש ובראשונה על המפלגות, במיוחד כאשר הן נעזרות בספקי מיקור חוץ, והן עשויות לשאת באחריות פלילית או אזרחית במקרה של הפרת הוראות החוק. בכוונת הרשות להקפיד על אכיפת הוראות הדין וההנחיות, ובכל מקרה של אינדיקציה לפעילות בניגוד לדין, תשקול הרשות להפעיל סמכותה, בהתאם לנסיבות הספציפיות של האירוע".