עשרים וארבעה חודשי מאסר לא הספיקו למדינה שפנתה היום לבית המשפט העליון בדרישה להחמיר בעונשיהם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום בפרשת "הרצת מניות" אי.די.בי. בפרקליטות טוענים שהמחוזי שגה בגזר דינו
יאיר גליק 19.01.2017
דנקנר ושטרום בבית המשפט (ארכיון). צילום: פלאש 90 הפרקליטות הגישה היום (ה) לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום, שהורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח ואיסור הלבנת הון, ונידונו ל-24 ו-12 חודשי מאסר בפועל (בהתאמה).
בפרקליטות סבורים כי לא די בכך שמדובר בעונשים שאינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בית המשפט העליון בעת האחרונה, אלא שהם "מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר. הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי, הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא, מיניה וביה, ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר-על-המידה בכל המקרים העתידים לבוא", נכתב בערעור.
כזכור, דנקנר ושטרום הורשעו בפרשת "הרצת המניות" של אי.די.בי. פרשה במסגרתה פעלו השניים להעלות את ערכן של מניות חברת האחזקות רגע לפני הנפקה גורלית לעתידה. בית המשפט המחוזי קבע כי היקפה של פעילות המסחר עמד על עשרות מיליוני שקלים וכי הסכום שגויס בהנפקה שלטובת הצלחתה נעשתה פעילות מסחר זו, עמד על 321 מיליון שקל "הנגועים במרמה".
על נוחי דנקנר, מי שהיה בעל השליטה ויושב ראש הדירקטוריון באותה תקופה, נגזרו 24 חודשי מאסר וקנס כספי בסך 800 אלף שקל. ואילו על איתי שטרום, איש עסקים ומומחה פיננסי שסייע בביצוע פעילות המסחר נגזרו 12 חודשי מאסר וקנס כספי בסך 500 אלף שקל.
בערעור נכתב כי מדובר בפרשת מרמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הוא כספי הציבור כולו, והפסול טבוע בה וגלוי על פניה, וכי העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום מופרזים לקולא ואינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו, וכן את עוצמת הפגיעה בערכים השונים המוגנים על ידיהן.
המדינה סבורה כי העונשים פוגעים באינטרס הציבורי של שמירה על כספי החיסכון של הציבור, שמירה על הגינותו ואמינותו של שוק ההון ושמירה על תקינות המסחר בבורסה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. :בית משפט קמא קבע כי מדובר בפרשה חמורה ביותר שפגיעתה בערכים המוגנים קשה ומשמעותית, ואף עמד על הצורך בהטלת עונשים מחמירים ומרתיעים בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן בכלל. לשיטת המדינה, קביעות אלה של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם העונשים אשר נגזרו על השניים".
עוד נטען בערעור כי המחוזי שגה בגזר הדין שגיאה כפולה: ראשית, בקביעת מתחמי ענישה נמוכים ובלתי הולמים את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ושנית במתן משקל יתר לנסיבות אישיות של המשיבים. "העונשים שנקבעו אינם תואמים את מדיניות הענישה הנוהגת ואת התקדימים שנקבעו בעבר. העונשים אשר הוטלו על המשיבים זהים או נמוכים מעונשים שהוטלו בפרשיות אחרות, ובעיקר בפרשות מליסרון ומנופים, למרות שנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן חמורות משמעותית".
עוד טוענת הפרקליטות כי "ההחלטה יוצרת פער בלתי מוצדק בין העונשים שהוטלו על שני המשיבים, למרות ששטרום היה שותף מלא לתוכנית המרמה ובעל תרומה מכרעת להוצאתה לפועל, ולפיכך על עונשו להיות קרוב במידה משמעותית לעונשו של דנקנר".
המדינה מבקשת מבית המשפט העליון להחמיר את עונשם של השניים ולהציב את רף הענישה שלהם על 60-36 חודשי מאסר ו-54-30 חודשי מאסר, בהתאמה, וכפועל יוצא, להחמיר בעונשי המאסר שלהם במידה ניכרת.