מדוע נשמרת בסוד רשימת המדינות המותרות בייצוא ביטחוני?

אבי דיכטר. צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

לצרותיהם של היצואנים הישראלים בשל השקל החזק ישנה צרה נוספת ליצואנים העוסקים בייצוא ביטחוני. אלה חייבים אישור של משרד הביטחון על מנת לשווק את מרכולתם בשוק הבינלאומי. היום (ד) דנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני במטרה לבצע בו תיקון שיאפשר לתת פטור מרישיון שיווק ביטחוני לרשימה מוגדרת של מוצרים בלתי מסווגים.

על פי התיקון המוצע, בין היתר, חברות הרשומות במרשם היצוא הביטחוני יוכלו לבצע שיווק של מוצרים בלתי מסווגים ובלתי מוחרגים גם מול מדינות שאינן נמנות על רשימת 98 "המדינות המותרות", ולהידרש לרישיון שיווק אודות הליכים מסוג זה רק לאחר ששלב השיווק יגיע לנקודה מתקדמת – יצירת התחייבות.

כיום לא ניתן לקיים גם את שלבי השיווק המוקדמים במדינות שאינן נמנות על רשימת המותרות ללא רישיון שיווק . לצד זאת, יצואנים הרשומים במרשם היצוא הביטחוני יוכלו לבצע את כלל פעולות השיווק של מוצרים בלתי מסווגים ובלתי מוחרגים מול מדינות מותרות מבלי להידרש לרישיון שיווק כלל, כפי שקיים גם בנוסח התקנות הנוכחיות, לפני התיקון המוצע.

יושב ראש הוועדה, חה"כ אבי דיכטר (ליכוד) אמר: "היו שיחות שונות ומשונות, הסיפור הזה של רישיון שיווק תמיד צף ועולה כמכשול. אני רוצה ללבן את הסוגיה הזו ובמסגרת זו אנו דנים בשינוי התקנות". נציגה של חברת 'רפא"ל' אמר בדיון: "אנחנו בפיגור מול כל מתחרה אחר בעולם. אנחנו חושבים שצריך לאפשר לנו מו"מ ראשוני גם במוצרים בלתי מסווגים מוחרגים, לפחות באותן מדינות מותרות". נציגה של 'אלביט' אמר: "הסיווג של המוחרגים מגביל אותנו מאוד. מדובר על החרגת שישים אחוזים מהבלתי מסווגים. מדובר על אמצעי ראיית לילה באשר הם, גם משנות השישים והשבעים, אסור לי להגיד שאנחנו מייצרים מל"טים. אסור לומר שלום ללקוח בלי רישיון. אסור לומר שאני משווק את כיפת ברזל, זו עבירה פלילית".

נציגת משרד הביטחון בדיון אמרה כי המשרד נמצא "במהלך עבודה גדולה לצמצם מאוד את רשימת המוצרים המוחרגים ולהכניסם לרשימת הבלתי מסווגים הרגילה. אנחנו בשלב עבודה מתקדם. הדבר יקל מאוד על התעשייה. אני מאמינה שנוכל להציג זאת בקרוב". בתגובה אמר דיכטר כי בכוונת הוועדה לבצע את שינוי התקנות לגבי המדינות שאינן ברשימת המותרות כבר בשנה הקרובה.

בדיון נחשפה העובדה כי רשימת המדינות המותרות כלל אינה פתוחה לעיון הציבור. "את רשימת המדינות המותרות מקבלות חברות הרשומות במרשם היצוא הביטחוני, לאחר הרישום שאורך כחודשיים הן מקבלות את הרשימה, תוך הצהרת סודיות שלא יעבירו אותה הלאה", אמרה נציגת משרד הביטחון והפתיעה את חברי הכנסת.

דיכטר תהה על ההיגיון שבדבר, ואמר: "נשמע לי נאיבי לחשוב שרשימה כזו שנמצאת אצל 1,400 יצואנים היא בלתי ניתנת להשגה. למה חברות צריכות לחכות שישים יום כדי לדעת למי הן תוכלנה לשווק?! מה שונה המצב הזה מאזהרת מסע למדינות ספציפיות?".

את ההסבר סיפק דווקא נציג משרד החוץ שהשתתף בדיון. לדבריו, "ההמלצה שלנו היא שלא לפרסם את הרשימה ברבים. אנחנו עדיין לא במעמד של ארה"ב, פרסום של דבר כזה יכול ליצור הרבה בעיות או אי נעימויות מול מדינות" שימצאו את עצמן מחוץ לרשימה האקסקלוסיבית.

נציגת משרד הביטחון הוסיפה כי מעבר לשיקולים דיפלומטיים, ישנם שיקולים נוספים, חלקם מסחריים. "יש פה גם אינטרסים של מדיניות ידידותיות. כאלו שאנחנו לא סוחרים איתן כלל, מדינות שאנחנו סוחרים איתן ואינן מוכנות שנפרסם זאת. אנחנו חושבים גם על נזק שיכול להיגרם לסחר, לכן אין כוונה לפרסם את הרשימה בצורה רשמית. אנחנו משתדלים להעניק לחברות היצוא את רשימה לאחר שאלה נרשמות למרשם היצואנים, כאשר הרישום אורך חודשיים ומונע את הגעת הרשימה לגורמים שלא היינו רוצים שיסחרו בתחום הביטחוני, כמו גורמים שעסקו בפלילים". חברי הוועדה החליטו לקיים דיוני המשך בעניין.