pexels לאחר לא מעט שנים שבהן האינפלציה בישראל הייתה קרובה לאפס, המגמה השתנתה. בעת האחרונה ניתן לראות כיצד האינפלציה מרימה ראש, וזה קורה לא רק בישראל. יש לכך המון סיבות גלובליות, אך לא זה המוקד שלנו היום. הפעם נסקור כמה מההשפעות האינפלציה המובילות על המשק ותוך כדי כך נבין גם איך זה עלול להשפיע על הציבור.
משק נחלש וריביות עולות
הספרות הכלכלית מסבירה באריכות רבה מהי אינפלציה . אבל מבלי להיכנס יותר מדי למספרים, נוכל לומר כי בגדול זו תקופה של עליות מחירים. ולא מדובר על עליה טבעית של מחיר מוצר כזה או אחר. מדובר על תופעה שחוצה ענפים ובה כמעט הכל מתייקר. ניתן לומר כי זו תקופה שבה המשק כולו נחלש. ואחת ההשפעות הדרמטיות ביותר של החולשה הזאת על המשק היא הריביות העולות. כמעט תמיד, כדי להילחם באינפלציה הבנקים המרכזיים פותחים במהלך של עלית ריבית. מדובר בעצם על ייקור הכסף. התוצאה, כך מקווים, תהיה ריסון האינפלציה ופחות עליות מחירים.
יותר עסקים נסגרים
השפעה נוספת של אינפלציה היא שעסקים נוספים מתקשים להתמודד עם ההרעה במצב הכלכלי. צריך להבין כי בעליות מחירים מתמשכות, המשק נכנס לרוב למצב שנקרא מיתון. זו ירידה כוללת ועמוקה בפעילות הכלכלית. עסקים שבזמן גאות הצליחו איכשהו לשרוד ולתפקד אך לא באמת התבססו והתייצבו, הם הראשונים ליפול. בכל עת ישנם עסקים שנסגרים אבל במיתון ובאינפלציה, שיעור העסקים שנסגרים עולה בצורה דרמטית. כמובן שזה לא מסתיים בכך ויש עוד השפעות שכולם מרגישים.
ההשפעה על הציבור – עסקים נאלצים לקצץ
כאשר עסקים מתחילים להיכנס לקשיים, הם לא נסגרים ביום אחד. למעשה, גם עסקים יחסית יציבים, חייבים לנקוט צעדים להתמודדות עם המציאות הזאת. בהקשר זה, אפשר לומר כמה דברים לגבי איך משפיע מיתון על הציבור? מצד אחד, מתחיל תהליך די רחב של פיטורים. זה אומר שהמשק רואה ירידה בפריון והמדינה צריכה לשלם יותר קצבאות כגון אבטלה או אבטחת הכנסה. אבל זו בהחלט לא ההשפעה היחידה.
ההשפעה על הציבור – עלית מחירים מורידה את כוח הקניה
אפילו אנשים ששומרים בתקופה של אינפלציה על מקום העבודה, מגלם שכוח הקניה שלהם נחלש. עבור אותה משכורת, הם יכולים לקנות פחות. זאת אומרת שאם המצב נמשך לאורך זמן, רמת החיים של הציבור עלולה לרדת. וזה לא משפיע רק על מותרות, כגון רכישת תכשיטים, בגדי מעצבים וכדומה. אנשים עשויים לגלות שהם מתקשים לשלם שכר דירה, שהם לא מצליחים לשלם כמו קודם את המשכנתא או הלוואות אחרות. זו תקופה שרואים יותר מקרים של פשיטות רגל, כינוס נכסים, תיקים בהוצאה לפועל. אגב, יש תרופה חלקית לבעיה הזאת והיא נקראת תוספת יוקר. אולם בדרך כלל השכר נשחק למרות תוספת יוקר, שכן קצב האינפלציה גבוה יותר מעדכון שכר וקצבאות.
תחושה של חוסר יציבות
אפשר לומר שיש השפעת על, המצטרפת לכל מה שציינו עד כה. לגבי מהי השפעת האינפלציה על המשק בכלל – הרי שנוצרת תחושה של חוסר יציבות. בתקופה של חוסר יציבות כלכלי, מפלס החרדה, הדאגה ואי הוודאות של הציבור עולה. אם לא מטפלים במצב הזה, הדברים עלולים לצאת משליטה ולהגיע להיפר אינפלציה ומיתון עמוק. למרבה המזל, אפשר לסיים עם משהו אופטימי. מאז שנות השמונים מצליחים משרד האוצר ובנק ישראל לשלוט בצורה די טובה ברמות המחירים. אפילו כיום, רמות האינפלציה בארץ הרבה יותר נמוכות ביחס למה שקורה בארצות הברית ובאירופה.